שאלה

שלום אני בקשר עם בחור כבר קרוב לשנתיים. אנחנו בגילאי ה30 לחיינו, סיימנו לימודים ועובדים בעבודה מסודרת.מערכת יחסים שלנו לא קלה, עברנו דרך ארוכה ביחד. שנינו אנשים סגורים ועד שהגענו למצב שיצרנו זוגיות ואינטימיות אמיתית לקח זמן. במהלך השנתיים היו גם כמה פרידות. לא מזמן דיברתי איתו על לעבור לגור ביחד, הוא אמר שרוצה, אך מכיוון שבעבר אף פעם לא גר עם אף אחת ומאוד קשה לו להתחייב בצורה מוחלטת היה מעדיף לעשות זאת בהדרגה. מהכרותי את הבחור הוא לא אוהב שינויים ומבצע שינויים בחייו רק כשאין ברירה אחרת. אז למרות שאני ממש לא טיפוס לוחץ התחלתי ללחוץ והוא אכן הסכים, אבל אני רואה שהוא לא שלם עם זה והראיון לא מלהיב אותו אני לא יודעת איך מתמודדים עם מצב כזה..מצד אחד לא נעים לי להרגיש שאני "מכריחה" אותו, מצד שני הוא בעצמו אומר שהוא רוצה(רק שהוא לא מתנהג כך) וגם אני חושבת שאם לא אקדם עניינים אנחנו נשאר "תקועים" באותו מצב לנצח ואני רוצה להתקדם הלאה..לבנות משפחה. הוא לא שולל כלום אך גם לא מגלה התלהבות משום צעד קדימה. מה עושים במצב כזה?איך מתקדמים בצורה שתהיה נעימה ונכונה לשנינו? תודה רבה