שלום

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • שלום
    שני
    29/10/2008

    ביתי בת השלוש היתה עדה ללידת הבית שחוייותי לפני כשבועיים. הכל היה מאוד מהיר אך בכל זאת היא הספיקה לראות המון דם,אותי סובלת וצועקת ,את בעלי חסר אונים וצוות גדול של מד"א,בקיצור היא היתה בתוך ההמולה ולא דיברה אח"כ מספר שעות. כעבור יום זה עבר לה ,היא הביעה עצמה בציור ושוחחנו איתה אך בכל זאת יש בי דאגה כיצד אדע שלא נותרה בה טראומה מודחקת? איך אפשר לעזור לה לשחרר את מה שבפנים?... תודה,שני.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    שלום

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • לשני

    טלי מנדיוק
    29/10/2008

    לשני שלום רב,


    ראשית מזל-טוב!!!!

    לגבי ביתך בת ה- 3 - אכן זה אירוע טראומתי עבורה.

    עם זאת, זיכרי שלילדים מנגנון הדחקה משובח, מנגנון אשר מסייע להם לחזור לחיים לאחר טראומות.
    טוב יותר ממבוגרים אשר צריכים "לדבר" על זה.

    במקרה הנ"ל, לא הייתי לוקחת צאנס, ומציעה לכם לפנות לפסיכולוגית של ילדים לעבודה קצרת מועד עימה.

    בהצלחה!

    טלי מנדיוק

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו