אשמח לדעה

אני בת 26 ובעלי בן 30 יש לנו ילדה בת 5 ומאז ניסיונות ללא הצלחה להרות,כבר כמה חודשים שאני עושה מעקב זקיקים והאבחנה היא אי פוריות משנית,בחודש שעבר קיבלתי זריקות ובעלי לא הסכים הזרעה והחודש (למעשה היום)אני אמורה להתחיל שוב זריקות למטרת הזרעה,אך הבעיה היא שבעלי אטום והוא מוכן להביא ילד רק בדרך טבעית הילדה שלי משתוקקת לאח כי לכל חברותייה יש והיא כל הזמן נוגעת לי בבטן ואומרת אמא יש לך תינוק נכון ואני אומרת לא שכרגע אין אבל שבקרוב יהייה והיא מסתכלת עליי במבט מאוכזב, אני לא מצליחה לרכך את בעלי הוא ממש פרמיטיב ואני כל חודש כשאני מקבלת ווסת אני בדיכאון כמה ימים וכך גם החודש, כשביתי ואני מדליקות נרות שבת היא מבקשת אח ואומרת אלוהים בבקשה תשלח לי תינוק אני יהייה אחות טובה....ואני כבר ממש רוצה להגשים לה את המשאלה הזו,אני כותבת אליכן עם דמעות בעיינים אני ממש לא יודעת מה לעשות האם להתחיל היום את הטיפול למרות התעקשותו הנחרצת של בעלי שרק בדרך טבעית הוא מוכן להביא ילדים ושאני סתם בוראה לעצמי רע זה הגיע למצב שרבנו מאתמול ואני ממש עצובה מהחוסר שיתוף פעולה שלו ומהחוסר תמיכה ואמרתי לו את זה ומכאן נוצר מצב של "ברוגז" עליי לציין שניסתי לדבר לליבו בכל דרך והוא תקוע בשלו זה מרחיק אותי ממנו ומצד שני אני כל כך רוצה אח לביתי ואני מאשימה את עצמי על ההפרש שייהיה בינה לבין האח המיוחל מה לעשות להתחיל זריקות היום או לפספס?למה הסיטואציה הזו רק הרחיקה ביני לבין בעלי במקום לקרב ממש רע לי שמישהו יעזור לי ויגיד לי מה לעשות? ומאחר שוא כל כך פרימטיבי גם טיפול לא בא בחשבחון אז פניתי לבד לייעוץ והכל אני עושה לבד. הדפסה שלח לחבר