קשר בעייתי בין אם לבתה

אני כבת 60 ובתי בגיל 40 ואם ל-4 ילדים קטנים. בת משכילה, חכמה מאוד, עובדת מסורה שמוערכת על ידי מעסיקיה, מסודרת ואחראית מאוד מאוד, "דואגת לילדיה בצורה חולנית" ונמצאת במשבר בזוגיות קשה. אך הבעיה הגדולה לדעתי היא האינטלגנציה הרגשית שלה. אינה משתפת מופנמת ומצפה שיבינו אותה ואינה מוכנה לקבל דיעה של מישהו אחר והכי גרוע אינה מוכנה לשמוע את הדעות של אחרים לדבריה. נתקפת בכעסים שמובילים ליותר גרוע. לאור הסכסוך המתמשך עם בעלה, יוצרת נתק מוחלט ומשפיעה על הילדים ומשרה אווירה של פחד ממנו והילדים "שותפים" בעל כורכם למציאות עגומה זו. פשוט הלב נקרע. אני מאוד רוצה לעזור לה, אך אני לא מסכימה עם דרכה. עם אחד מאחיה אינה מדברת ומסרבת לבקר אצלי שהוא נמצא ובנוסף מונעת מילדיה ליצור קשר איתו, אותו הדבר נוהגת עם בעלה והכי כואב לי שהילדים חווים מצבים רגשיים מאוד לא נעימים המשפיעים על התנהגותם בבית ובבית הספר. במצבים מסויימים מזעיקה אותי ומכתיבה לי את התנאים. אני נמצאת בקונפליקט מצד אחד אני לא מסכימה לדרכה ומצד שני אין אף אחד שיכול לעזור לה מלבדי. קשה לי מאוד עם המצב הנוכחי.