אחות מיואשת

שלום, אחי הגדול ואני (22,18) נמצאים בסכסוך כבר קרוב לשנה. הכל התחיל בוויכוח טיפשי שנוצר בינינו לפני כשנה, שהתפתח כעבור שבועיים להרמת יד (עליי), לאחר שהוא חזר הביתה עצבני ומסריח מאלכוהול לפני שבע בערב. הוריי לא עשו דבר למעט לנסות לדבר עימו. דבר שלא הועיל כלל. מאז, אני לא מרגישה בנוח להיות בבית, וכמובן שאני לא מרגישה בנוח לשהות במחיצתו. הוא משפיל אותי ליד חברים (ליד חברים שלי וגם ליד חברים שלו), מסכסך ביני לבין הורי.. הפירוט מיותר. לפני מספר שבועות הוא ירק לי בפנים. במכוון. וזאת בגלל שסיימתי את המים החמים במקלחת. נשברתי. העלתי בפני הורי את האפשרות שאעבור דירה, הם לא הסכימו. אין לי כבר כח. כל הדברים הקטנים שהוא עושה לי ברמה היומיומית גובלים בהתעללות. נמאס לי לבכות ולרגיש חסרת אונים בבית. למה אני צריכה להמנע מלחזור הביתה? המקום היחיד שאמור להיות המפלט של כל אחד? המשפחה? לזכותם של הוריי יאמר שאחי ואני ילדים מאומצים, ואחי מאז ומעולם היה רגיש וקנאי. בעבר הוא הכה את חברה שלו לא פעם ולא פעמיים, והם פשוט לא יודעים איך להתמודד איתו. הם לא מחסירים מאיתנו דבר, גם כשצריך להעניש, או לעשות משהו, הם לא עושים לו כלום, מהפחד שהוא יתפרץ או יעלב. הם טוענים שמה שקורה אצלנו בבית הוא דבר נורמאלי וזה קורה אצל כולם, זה נכון? זה נורמאלי שבחור בן 22 יכה את אחותו הקטנה? שיאיים עליה? שירק לה בפנים?