זוגיות

אם מישהו יכול לעזור לי לשפר את הרגשתי זה יהיה הכי טוב .. אז ככה אתאר בקצרה (כמה שאוכל) : אני נשואה כשלוש שנים, יש לי ילד בן שנה ושמונה חודשים, התחתנתי עם בעלי כשנה וחצי לאחר שהכרנו. הוא אדם טוב, בעל טוב ואבא נהדר. את המשפחה שלו הכרתי גם לפני ויקבלתי את כל מה שקשה לי לקבל עכשיו. בעצם העניינים הם שלפני הלידה הייתי אדם יותר סובלני ואדיש יותר לסביבה. המצב לאחר הלידה שכמובן האדם שנאי הכי דואגת לו הוא בני, בשלבים הראשונים אחרי הלידה היו חילוקי דעות עם בעלי, שנאי מבינה שזה דבר טבעי. אל מה שקיבל דגש הוא שאת אופייו של בעלי שהכרתי גם טוב מאוד אחרי, פתאם עכשיו קשה לי : פתאם זה שהוא אדם קשה, וחסר סובלנות – עכשיו ממש קשה לי ואני מגיבה בחוסר בלנות להתנהגות הזו. ועוד דבר ההורים שלו שהם אנשים פשוט מעצבנים וגם גובל קצת ברוע, כן הכרתי גם לפני אבל זה לא עניין אותי, עכשיו נוצר מצב שהם פשוט מעצבנים. לא לקבל את הרושם הלא נכון, נאי לא מאלה שרבות או אומרות משהו, פשוט הכל מצטבר אצלי ואני אוכלת את הלב. אני כל הזמן אומרת לעצמי, תהיי אדישה, את רואה אותם פעם בשבוע, אבל זה לא כך מתחיל שבוע חדש ונהדר, ורק שאני מבינה שצריך ללכת אליהם אני הופכת להיות חסרת בלנות ועצבנית מזה. לא ברמות קשות אבל זה מציק לי ולא הולכת בכיף. לפעמים אני אומרת זה כנראה מספיק סיבות לפרק את החבילה, אבל בפועל זה לא נכון וכנראה זה משהוא שאצטער עליו. המחשבה הזו כנראה הגיעה מהאופי שלי שנושא חילוקי דעות ולהתמודד. גם טיפול זוגי לא באב בחשבון : בקיצור בעלי הוא ההפך ממני הוא חריף מאוד , חסר טקט חסר סבלנות ואני בדיוק ההפך יש איזה שהוא רעיון איך לשנות את ההרגשה ? אשמח לתשובה סיוון