קינאה של ילדה בת 6

קינאת אחיות היא דבר טבעי ושכיח ביותר. מובן שעליך להגיב באישוש אהבתך אליה (חשוב שתחזרי ותאמרי זאת, אף שהיא לא תשכנע...). אחד הטכניקות היעילות יותר היא ליצור הבחנה ברורה בין הילדות, המייחדת את האחות הגדולה בדברים שרק היא, כגדולה, יכולה - לשבח אותה על כל גילויי של עצמאות, אחריות ובגרות, לעמוד על זכותה לעשות דברים "בוגרים" שהקטנה מנועה לעשותם (כמו ללכת לכתה א'), וכיו"ב. באופן זה האחות הגדולה תלמד שלמרות שהילדה הקטנה זוכה לתשומת לב מרובה בשל היותה "מתוקה" ונזקקת יותר יחסית - הרי שגם היא יכולה לזכות בחיזוקים שונים ורבים לא פחות במקומות שאחותה מחוץ לתחרות.

בהתחלה ניסינו להפריד בין השתיים,
לתת כל לכל אחת את הספייס שלה.
לא לתת לחקינות של הקטנה להרוס לנו ולגדולה את היום.
זה היה ממש הופך לטקס.
הגדולה (7) רצתה בראץ, אז גם הקטנה דרשה.
הגדולה אוהבת תפוצ'יפס, אז פתאום הקטנה גם רצתה, למרות שזה לא לגילה ולא עזר שניסינו להסביר לה.
(בסופו של דבר קנינו לה את התפוצ'יפס קידס)
בשלב מאוחר יותר הבנו שזה כנראה קורה ככה בכל המשפחות ומדובר באקט שהוא טיבעי.
היום עדיין יש עדיין קנאה בין השתיים, אבל היא פחות בולטת...