מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- לגור עם ההוריםיעל15/09/2009
שלום רב,
אני בת 33 רווקה ובעקבות הפיטורים בהייטק, נאלצתי לחזור לגור בבית הוריי אחרי שלא מצאתי עבודה ( כבר חצי שנה )
אני סובלת מאוד מאוד , כל היום יש פה צעקות וכמובן שגם סביבי , הם לא מפסיקים לרדת עליי
כאילו אני ילדה קטנה , אני לא מפסיקה לאכול שטויות , מלחץ ןלפעמיים אפילו צריכהל קחת רגיעון כדי לישון בלי סיוטים
אני לא יודעת איך לצאת מפ ה- ממש קשה למצוא עבודה , ניסיתי לעבוד בכל עבודה ב עשירית מהמשוכרת בתפקיד שלא קשור להייטק אבל זה היה ממש משפיל והחזקתי מעמד רק חודש מהבושה
אבא שלי פרמיטיבי משהו , ואמא שלי אישה לא כל כך חכמה - אין עם מי לדבר
ידעתי שעשיתי טעות אבל לא היה ברירה זה היה או לישון בגן העיר או לבוא אלהם!!! והם דיי מרוצים מהמצב הזה - כאילו " אתה רואה שאת צריכה אותנו " ולא פעם ופעמיים צעקו לי לעוף מהבית
זה קצת מוזר אישה בת 33 כותבת דברים כאלה וצריכה לעבור את זה- אבל כל פעם שאני מגיעה לפה אני הופכת לאדם אחר בגלל הסביבה פה - ובכלל אין על מה לדבר לגבי האפשרויות של מציאת בן זוג במצב שאני נמצאת
תצילו אותי ...בבקשה , לא רואה אור בקצה המנהרה
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר לרוית
טלי מנדיוק15/09/2009שלום רב,
פנייתך מאוד נגעה לליבי, ואני מאוד מבינה אותך.
עם זאת, במצבך האוייב המסוכן ביותר הוא - הבושה.
עליך לשים את הבושה + האגו על "המדף" ולעבוד בעבודה זמנית (חנויות, בתי קפה, מסעדות, מורה מחליפה...) ואפילו בשתי עבודות, העיקר לחזור למגורים עצמאיים.
מיצאי מיד עבודה (תתפשרי) וצאי משם!
בהצלחה!
טלי מנדיוק* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם אובססיבים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

