מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- לא יודעת איך לשלבלבנת21/09/2009
שלום,
אני אמא אוהבת, אשה עובדת ומאוהבת בבעלי גם אחרי 15 שנות נישואים. א-מהמהמה?אחרי חופש מדהים ומלא בזמן משפחה ואחרי ראש השנה המשפחתי והכיף ממש היה לי קשה לחזור לעבודה. ברוב חודשי השנה אני מאד מאד עסוקה, העבודה שלי לא מאפשרת לי לחזור הביתה ב17 כמו רוב האמהות אלא הרבה יותר מאוחר. אני מרגישה רע עם זה אבל גם לא רוצה לוותר על האני המקצועי שלי, העבודה שלי מקנה לי סיפוק רב ויהיה לי חבל לעבור לחצי משרה. בתי הגדולה בת 13,אז היא כבר די עצמאית אבל בני בן ה8 עוד זקוק לי איך שהוא חוזר מהבית ספר ב13 ואני עצובה על כך שהוא חייב להיות עם השמרטפית עד שאני ובעלי חוזרים ב19. היום קיבלתי למייל מעיןמשחק שבודק עד כמה אתה מכיר את הילד שלך וואו זה נתן לי עוד סטירת לחי. אני מכירה את הילדים שלי מעולה וזה גם הוכיח את זה אבל לפעמים אני תוהה איך זה היה לעבוד כל יום עד 14 ופשוט לשבת ולדבר עם הילדים שלי יותר.
מעזעזע שאני נקרעת בין זמן איכות עם ילדי לבין העבודה?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר לאישה העצובה
טלי מנדיוק21/09/2009שלום רב,
מאוד ריגשת אותי בפניתך.
את אישה מאוד מבורכת על כך שיש לך זוגיות אוהבת, משפחה אוהבת ועבודה אתה את אוהבת.
הרגשות שאת מביעה מאוד נורמאלים ואנושים במיוחד לנו הנשים בשנות ה- 2000, בהן אנחנו "נקרעות" בין להיות נשים טובות, אמהות טובות, וגם מפרנסות ומגשימות את עצמנו.
זה בהחלט לא קל.
קשה לי להציע לך מה לעשות על גבי האתר, אולם אני מציעה לך באמת להתלבט עם עצמך, עם בעלך וילדיך לגבי העתיד שלך.
אני בטוחה שתגיעי להחלטה טובה.
וד.א. - למה להיות עצובה?
זו בהחלט דילמה. אבל לא עצובה, אלה אנושית ונורמאלית מאוד לימינו אנו.
המון הצלחה!
טלי מנדיוק* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצלנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

