בעיות עם הגיסה

אחי נישא בגיל מבוגר יחסית , חיכנו הרבה זמן שינשא. טיפחנו ציפיות ורצינו קשר טוב עם משפחתו הקרובה : אשתו , בני משפחתה וכמובן אחי.
מן ההתחלה היה ריחוק מצידה שהלך וגבר עם השנים . היא אינה מתנהגת יפה להורי ולי ולאחי הצעיר יותר . כולה רוגז ושנאה שמתבטאים בתרבות השתיקה.
כאשר היא מגיעה לביקור היא בקושי אומרת שלום. מתיישבת ואינה מדברת עם איש , שותקת כולה תשעה באב.
אפילו טיפת חיבה אינה מפגינה כלפי ילדי וזה בניגוד למה שאני מפגינה כלפי ילדיה.
כאשר ישנם אנשים נוספים שאינם הורי , אנוכי או אחי היא בהפגנתיות מתיחסת אליהם יפה צוחקת איתם ומאוד לבבית עימם.
אולם כאשר אין אנשים כאלה , היא פשוט בלתי נסבלת .
היא יכולה להגיע לבקר בביתי , כי אני הזמנתי את כל המשפחה ולא כי היא רוצה ,( בין ביקור לביקור חייבים לחלוף 3 שבועות ) וחשוב לי לשמור על קשר עם אחי . היא מגיעה מתיישבת עם הגב לכולם מתבוננת בילדים שלה וזהו. כאשר מרימים לחיים היא לא מרימה עם כולם , כאשר אומרים מזל טוב היא יושבת בצד ואינה אומרת דבר , בחג ראש השנה זה היה ממש לא נעים .
כאשר הורי מגיעים לשם כי קוראים להם לעזרה כי המטפלת איננה או משהו כזה היא יכולה להתעלם מהם ואינה מדברת איתם רק אחי מדבר איתם.
ניסינו לדבר עם אחי מספר רב של פעמים אבל תגובתו היא:"אם תמשיכו לדבר על זה אני הולך הביתה".
ניסינו להציע לו שיבוא לבקר לבד עם הילדים, בלעדיה, אולם היא לא מרשה לו מצד אחד ומצד שני כולה שנאה כלפניו . אבי ניסה לדבר איתה ישירות אולם אז היא לקחה את עצמה ועברה לשבת לבד בסלון וסרבה לדון בנושא .
אנחנו די אובדי עיצות מה לעשות כיצד לפתור את הבעיה ?
האם להציב תנאים לאחי שיגיע בלעדיה או שלא יבוא בכלל? להמשיך במצב הבלתי נסבל הזה ?
אנו מרגישים מושפלים ומבוזים , מצד אחד טורחים , מכינים עורכים ורוצים שתיהייה אחווה ואהבה ויחסים טובים , לא מצפים לאהבה עמוקה אבל בכל זאת יחסים תקינים של מה נשמע , שיחות לכוס קפה וכו'. הורי מיואשים , מאוכזבים , מבוזים ומושפלים .כזאת מכה הם לא ציפו לקבל.
מה עושים ?
אני מיואשת