מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- שלום, יש לי שאלה חשובה.הייהיי02/10/2009
אני בת 16 וחצי.
יש לי בעיה עם אמא שלי.
אמא שלי כל פעם מעליבה אותי. היא אומרת לי מילים רעות (לא קללות) ואני נעלבת מזה. וכל פעם נוצר בנינו ויכוח.
נגיד אני רוצה לעשות משהו שאני אוהבת היא תמיד מתנגדת וכועסת עלי.
נגיד היא מבקשת ממני משהו ואני לא רוצה או זה לא מוצא חן בעייני, היא מתרגזת, מתעצבנת, לא מדברת איתי או אומרת לי מילה לא במקום שפוגעת.
(אני לא יודעת אם היא שמה לב שהיא פוגעת) אבל קורה לי הרבה פעמים שאני בוכה ממנה ולא אכפת לה.*
אני דיברתי כמה פעמים עם אבא שלי על אמא וזה לא עזר.
כל מה שאני עושה לאמא שלי היא תמיד לא מעריכה אותי מספיק.
אם נגיד היא מתקשרת אלי היא תמיד אומרת לי פקודות בבית.
אני מרגישה שהיא אפטית אלי ולא אכפת לה מה שקורה סביבי, ככה היא מביאה לי שאני ירגיש.
את האמת לאף אחד לא אכפת באמת מה קורה איתי. ככה אני מרגישה וככה מביאים לי להרגיש. (אני יודעת שאת אומרת לעצמך עכשיו אויש ילדה בת 16 או נערה ודורשת תשומת לב וזה ממש לא נכון).
נגיד אם האחים שלי, יש לי שני אחים גדולים , עם האח הגדול לפעמים אנחנו מסתדרים ולפעמים הרוב לא, אנחנו כל פעם רבים או אוהב להתגרות בי ואני פגועה תמיד.
לאח השני אנחנו לא רבים והוא לא כ"כ מעליב אבל אנחנו לא כ"כ מתקשרים כמו שצריך.
נגיד אם אני מספרת לאבא שלי על אמא שלי הוא לא לוקח את זה כמובן מאליו, הוא מחפף את זה ולא מדבר עם אמא שלי, הוא מתעלם מזה ותמיד אומר לי "תשכחי מזה והיא תשכח".
ותמיד קורה לי שאני כיאילו שוכחת מזה או שמדברת איתה כאילו כלום, זה תמיד קורה עוד פעם ושוב ושוב כיאילו אין לזה סוף.......
וקורה לי עוד המון דברים.
ואני לא יודעת מה לעשות עם המצב הזה, מקווה שהגעתי למקום הנכון לשאול.
אשמח שתייע\צי לי.
*( אני לא יודעת אם היא חושבת שאני פגועה)
תודה מראש וחג שמח.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר להייהיי
ד``ר חיים היילפרין02/10/2009הצטערתי לקרוא על יחסה הפוגע של אמא (ואבא)... נסי לתפוס את אמא (ורצוי גם את אבא) לשיחה בוגרת שבה תוכלו לדון ברצינות ובלי התלהמות בתחושותיך ובצורך בשינוי. שוחחי איתם לא מייד לאחר ויכוח או מריבה אלא בפגישה מתוכננת מראש, כשאתם בסדר אחד עם השני (אולי אפילו מחוץ לבית). את כותבת היטב, ובמקרה שלא יתייחסו לרצונך בשיחה שכזו ברצינות, תוכלי להעלות את תחושותיך על כתב ולתת את המכתב להוריך. אם עדיין לא תזכי להתייחסות נאותה תוכלי לפנות לעזרתם של קרובים אחרים בעלי השפעה, אם יש כאלה, או לשוחח על כך עם יועצת בית הספר. במקרה הגרוע שבו לא ימצא שום רצון טוב בצד השני, לא תיהיה לך ברירה אלא לקבל את מגבלות הוריך, עם כל הכאב והתסכול שבדבר, ולמצוא את התמיכה (לה את בהחלט ראויה!) במקום אחר - אצל חברים, בני משפחה ובוגרים אחרים בהם את יכולה לבטוח. בהצלחה!
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם ישרים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

