שאלה

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • שאלה
    לנה
    29/10/2009

    בילדותי ונערותי (תקופות חשוכות בחיי מבחינות רבות) היו כמה אירועים של התקלות עם פדופילים, ותקיפות מיניות כלפי, אני נמצאת בטיפול כשנה וחצי, רק לאחרונה ציינתי בפני הפסיכולוג שהיו מס' אירועים כאלו אך לא פרטתי.
    לדעתו של הפסיכולוג אני צריכה לספר לו על כל מה שהתרחש, אני חשה עם זה מאוד לא בנוח, יש לי הרגשה שהוא דורש "בעלות" על המידע הזה ומלבד זאת הזכרונות די קטועים. אני לא מצליחה להבין את התועלת בהעלאת הזכרונות הללו, וממש לא בא לי לדבר על זה. מה דעתכם?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    שאלה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • לנה

    טלי מנדיוק
    29/10/2009

    שלום רב,

    פסיכולוגיה איננה מדע מדוייק.
    אין דרך אחת לטיפול.
    אם את מרגישה שיש בינכם יחסי מטפל ומטופלת טובים, כנים ואמינים ואת מרגישה בסדר לשתף אותו בעברך, אז עשי זאת.
    כבר לפני 100 שנה פרויד אמר, שאם "מדברים על זה" זה מקל.זה מרפא.
    (למרות שכבר סתרו אותו לא מעט תיאורתיקנים בהמשך).
    למשל יש מחקרים לגבי ניצולי שואה - שחוו חוויות קשות ביותר , שאומרים שדווקא אלה שלא דיברו על הזוועות שרדו והמשיכו להיות שפויים, ואלה שדיברו על כך שוב ושוב "השתגעו".

    כך שאין דרך אחת.
    עשי כמו שאת מרגישה.

    המון הצלחה!

    טלי מנדיוק

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו