שאלה

שלום. אני בת 15
לפעמים יש לי מן "מצבים" כאלה שבהם אני פשוט שמחה בלי סיבה נראת לעין. פשוט אושר בלתי מוסבר מציף אותי, ובאמת שאין סיבה לכך. יש לי אנרגיה מוגברת, אני מדברת מהר מלא מחשבות רצות לי בראש, כל דבר מלהיב אותי אני מדברת ועושה דברים בלי לחשוב, אני מרגישה שאין לי שליטה על זה ואני לא מפסיקה לחייך. כשזה קורה לי בבצפר אני יודעת שאנשים חושבים שזה מוזר ובזמן שזה קורה אני חושבת על זה שאנשים חושבים כך, אבל עדיין ממשיכה להתנהג ככה וזה קורה כל כך מהר ואני מאבדת את חוט המחשבה. זה בדרך כלל קורה לכמה שעות ואז המצב רוח יורד בהדרגה עד שאני מרגישה רע או שהוא מתאזן.

תמיד היו לי בעיות חברתיות, קשה לי להתחבר עם אנשים. קשה לי להחזיק שיחה, לפעמים גם עם חברות קרובות. אני רואה אנשים שכל כך קל להם להתחבר עם אנשים ולדבר ולצחוק ואני פשוט חושבת זה לא פייר וזה מעורר בי קנאה. אני בדרך ככל הילדה הזאת שבצד, שלא חלק מהקבוצה, שלא אוהבת לשבת עם הרבה אנשים ולא מרגישה איתם בנוח. אבל חברות קרובות שלי רוצות לשבת עם עוד אנשים, ואני מרגישה שהן לא רוצות להיות איתי ושלא כיף להן איתי. מצבי החברתי מכניס אותי לדיכאון לעיתים די קרובות. כשאני מדוכאת וצריכה ללכת לבצפר זה מבאס אותי ברמות ואני מזלזלת בלימודים. בבצפר אני פשוט אדישה ואין לי רצון לדבר עם אנשים. כשאני נמצאת בבית אני מרגישה עצבות וכעס על עצמי.

כל המצב הזה מאוד מטריד אותי. אשמח לתגובות