בלגן רציני, תודה מראש

אז ההיסטוריה של הבלגן הולכת עוד הרבה אחורה, אני בת 18 ובעוד כמה שבועות מתגייסת.
המשפחה שלי עלתה מברית המועצות בתחילת שנות ה90. הוריי שהביאו אותי לעולם בגיל מאוד צעיר הביאו לי גם אחות שקטנה ממני בשנתיים וקצת. בסופו של דבר הם התגרשו והקשר עם האבא נותק כמעט לגמרי- אני ואחותי לא מסתדרות איתו, המון צלקות הוא השאיר בנו שלא היה שם כשהתבגרנו, כשלא ביקש סליחה על זה שעזב או שלא שילם מזונות. מאוחר יותר הוא גם התאשפז וגילו אצלו הפרעה נפשית כלשהי שממש מבלבלת אותו- הוא חם מזג, מתעצבן על כל דבר, לפעמים מקבל קריזים מסתם אנשים שעוברים ברחוב וכואב לי עליו. אני לא בקשר איתו בכלל. מאז שההורים התגרשנו, גרנו אצל סבתא שלי במשך המון שנים עד שעזבנו לדירה משלנו ואז אמא שלי הכירה את בן זוגה היום, זו היתה בתקופת גיל ההתבגרות שלי ואני קיבלתי את זה מאוד קשה- אחרי מספר חודשים עברנו לגור איתו ביחד והעניינים ביני לבין אמא ולבין בן זוגה רק הלכו והחמירו וחזרתי לגור עם סבתא לבד, אחרי תקופה מסויימת ודי ארוכה של ניתוק מאמא חזרנו להיות בקשר ואף חזרתי לגור איתם- העניין התפוצץ אחרי ששוב היה פיצוץ עם בן הזוג שלה ועזבתי שוב- הפעם אחותי עזבה איתי. התקופה לא היתה קלה- זוועתית אפילו, אמא שלי נקרעה ביננו לבינו ואי מבינה אותה, לא כועסת כל כך אבל השהייה עם סבתא שלי היתה מאוד קשה- היא טיפוס שעבר הרבה בחיים שלה, ניכור מהוריה, נישואים בשידוך, התעללות מבעלה ועוד המון מכל זה היא יצאה טיפוס עם אופי קר ונוקשה שלא תמיד ידעה לומר את הדבר הנכון והיתה מעליבה, מקללת בלי להתחשב, עושה טריקים כדי לקבל תשומת לב ואפילו היתה צועקת ולעתים מעט אלימה- מבחינתה אין בן אדם אחד במשפחה שלא רוצה לפגוע בה, עד היום אני גרה איתה ועם אחותי. העניינים עם אמא השתפר עם הזמן (בזכות החבר שלי) אבל עדיין המשכנו אני ואחותי לגור עם סבתא כי במילא אני אתגייס ואחותי איתי עד הגיוס ואז חוזרת לאמא. העניין הוא שאחותי נכנסה לגיל ההתבגרות וההתמודדות איתה לא קלה בכלל- היא כל כך שונה מכולנו שכולנו לא בטוחים כיצד לנהוג איתה, היא מאוד מעליבה, פוגעת, לא אוהבת שמדברים איתה, תמיד יוצאת עם חברים, לא עוזרת בבית והעניין יוצר מתח רב- היום, ממש לפני כמה שעות היה ריב שיגרתי, שטויות לגמרי אבל עם כל הכעס שאגרתי בבטן התפרצתי עליה- היא עלי, קללות, מכות וסבתא התערבה- היא צעקה יותר חזק מאיתנו, התחילה לקלל, לרדת על אחותי- שמחתי שקיבלתי גב על העניין הזה שלא פלא שכועסים עליה אם היא לא עוזרת ומתחצפת כל הזמן אבל סבתא שלי לא יודעת עדינות מהי ואחותי החלה לבכות, אני הלכתי לחדר אחר. אחותי החליטה ללכת לאמא היום. אני מרגישה רע עם עצמי, כי אני יודעת שהיה לי חלק לא קטן בבלגן הזה (שדי חוזר על עצמו כל כמה זמן) אבל זה מתחיל להמעס כל כך. עכשיו סבתא כועסת גם עלי ולא מוכנה לעזור לי עם עניינים של הצבא. אני מרגישה אבודה ולא יודעת איך לתקן את המצב כי אני היחידה במשפחה שכל הזמן מנסה, מה לעשות?