מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- תגובה ?חנן01/01/2010
ברצוני לשאול מספר שאלות לגבי הסיטואציה הבאה:
כאשר יש עימות בן אב/אם לבין בן/בת בגיל ההתבגרות וההורה הבוגר השני אינו נמצא בשטח בזמן העימות אלא חוזר למצב שבו הוא מוצא את שני הצדדים כעוסים:
1. האם ההורה שלא היה נוכח בעימות צריך לשאול כל אחד מהצדדים מה קרה ?
אם כן, האם אחרי שהקשיב לשני הצדדים הוא צריך להביע את דעתו או להתעלם ?
אם כן, האם הבעת הדעה צריכה להיות ע"י תמיכה ולקיחת צד מי צודק ומי לא צודק?
או, האם נקיטת העמדה צריכה להתייחס רק למעשה או לויכוח מבלי לצדד בצד כלשהו?
2. באם ההורה מביע את דעתו באופן שבו הוא מעיר למתבגר כי לא היה צריך לנהוג כפי שנהג יכולה להתפרש ע"י הבן/בת כי ההורה תומך בבן זוגו ומסכים לדרך שבה נקט בן הזוג או שמסכימים לכך שמה שקרה לא היה צריך להיות כפי שהיה אך לא בהכרח דרכי הפעולה שנקט בן הזוג השני הם הדרך הנכונה ?
3. האם חוסר תגובה לאחר שההורה הקשיב למתבגר יכול להתפרש אצל המתבגר כנתינת חיזוק למתבגר (אתה צודק ) בהתנהגותו ולגרם לפגיעה בסמכותו של ההורה .
4. האם הורה אחד צריך לתמוך בהורה השני לפני הילד גם אם הוא חושב שההורה טועה ?
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר למירי
טלי מנדיוק01/01/2010למירי שלום רב,
במידה ואחד ההורים נמצא באי הסכמה עם אחד הילדים, טוב הדבר שההורה השני לא יתערב.
נכון הדבר שההורים בנפרד ישוחחו על העניין, יביעו דיעה, ויחפשו דרך טובה לילדיהם.
אין שום סיבה שאחד ההורים יכנס לתפקיד של "שופט", "תובע", "סניגור" או כל תפקיד אחר.
בהצלחה!
טלי מנדיוק* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתגובה
חנן02/01/2010תודה.
אבל מה קורה באם התערבתי בעימות , איך עלי לנהוג , לתמוך בבעלי ? לתמוך בילד ?
האם חוסר התגובה שלי לאחר שהתערבתי יכול להתפרש אצל הילד כתמיכה בו ?
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהלמירי
טלי מנדיוק02/01/2010לא היית צריכה להתערב בעימות.
מאחר שכבר עשית זאת, עליך לומר לילד את דעתך בנושא.
וגם להתנצל בפני הבעל שהתערבת בעימות, וגם לו לומר את דעתך.
גם אם לא היית מתערבת בעימות - לאחריו (שעות, או ימים), דעתך היתה צריכה להישמע (לאבא ולבן).
הדבר הפסול הוא ההתערבות.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם יש לכם ביטחון עצמי?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

