היי טלי - בעיות עם אמא של חבר שלי

שלום רב,
אני פונה אליך במצב של חוסר אונים. אני נמצאת בקשר זוגי רציני עם חבר שלי כבר כמעט שלוש שנים. אני בת 25 נמצאת בשנה שניה לתואר והוא בן 28 עובד. אנחנו עדיין גרים בבית בגלל שאני לא עובדת אב לאנחנו מאד מחוייבים ורציניים. ומדברים על כוונות רציניות של מעבר דירה וחתונה. הבעיה היא שבן זוגי הוא בן יחיד. לזוג הורים ששניהם מגיעים ממשפחה מצומצמת, עיקר הבעיה היא עם אמא שלו, שגם היא בת יחידה להורים ניצולי שואה. כל הקשר שלנו היה לה קשה לשחרר את האחיזה מהבן שלה. יש לנו הרבה בעיות איתה, לאחרונה לאחר קריאה מרובה של חומר מדאי הבנתי שהיא סובלת גם כן מהפרעה חברתית כפייתית אובססיבית שמתבטאת בהתמכרות לסדר וניקיון ברמות שהן לא הגיוניות. ואנו סובלים בכל מיני רמות אם זה בצורת ההתנהגות שלה כפיו שהיא מתנהגת אליו כמו תינוק- סליחה לא כמו אלא באמת אם זה בנשיקות והחיבוקים וצורת הדיבור- במבטא של תינוק ואובססביות של לדעת כל הזמן היכן הוא נמצא ומה הוא עושה ומה התוכניות שלו ולאן הוא הולך ומתי הוא חוזר ואיך הוא עובד. ועוד הרבה. וסובלים גם ברמת הניקיון והסדר וכל הרגישות שלה להכל שכמעט כל דבר שאנחנו או אני עושים מפריע לה בצורה כזו או אחרת מכיוון שזו לא הדרך שלה. אני הסברתי לחבר שלי שמאד קשה לי עם המצב ואני לא מסכימה לחיות ככה. קשה לי לראות את הבחור בן ה-28 שאיתו אני רוצה להתחתן ולהביא ילדים הופך בין רגע מול עיני לתינוק שאמא שלו רק רוצה לנשק ולהניק (ההגזמה היא להמחשה). הוא מפחד לדבר איתה בצורה אסרטיבית ולהעמיד אותה על מקומה פעם אחת ולתמיד כי איכשהו היא או או הצליחו ליצור דמות של אישה שברירית שאם תגיד לה משהו טיפה קשה היא תיפול ותישבר. ולכן בן זוגי מעדיף להנהן ולהגיד כן. לתת הערות בקטנה על כך שזה מפריע לו אבל לעמוד על שלו הוא לא עושה.
קשה לי מאד עם העניין כי זה גורם שיוצר אצלי פחדים לגבי החיים שלנו ולגבי חתונה והכל, חוץ מהבעיה הזו יש לנו זוגיות די טובה עד שזה מגיע לשם. המצב הזה מדאיג אותי ולא עוזב אותי, זה הגיע למצב שיש לי חלומות עליה בלילות. אני רוצה שבן זוגי יבין שהוא בן 28 וגם אמא שלו ושהוא יעמוד על שלו. אני לא מוכנה לחיות בשלישיה, אני מבינה שהוא ילד יחיד ועם זה באה אחריות ומשקל מסויים, כי בעצם הוא כל מה שהיה להורים שלו- אבל בשלב מסויים חייב להיות שינוי במערכת היחסים בין ההורים לילדים שלהם הרי יש סיבה שהורה מפסיק להניק את התינוק שלו.
בכל מקרהנכון לעכשיו אני לא התערבתי או הראתי שזה מפריע לי כי אני מפחדת ליצור מצב שבו היא תהיה נגדי, מצב שאני מרגישה שגם ככה החל כבר.
אני מיואשת ומרגישה תקועה מצד אחד אני אוהבת אותו ורוצה לבנות חיים איתו.
ומצד שני שאנחנו עם אמא שלו הויא מתנהגת בצורה הזו. בא לי פשוט לברוח ולפרק את כל החבילה.

יש עוד הרבה פרטים ודוגמאות אבל לא ידעתי אם כדאי לשפוך פה הכל .

מחכה לתשובתך