ילדים הם עם אכזר

שלום רב,

ריגשת אותי בפניה שלך.
אכן ילדים בני 6-7 לעיתים מחקים את המבוגרים, ומשתמשים במילים מעולמם (של המבוגרים) מבלי להבין את המשמעות של מה שהם אומרים.
התפקיד שלנו כמבוגרים הוא לשמש מודל חיובי ותקין.

אין לך שום אחריות לחנך ילדים זרים . האחריות היא על האנשים שמגדלים אותם.

לגבי האחיין שלך בן ה- 5 : אכן חוויה לא נעימה כשילדים דוחים אותו ומכנים אותו בשמות.
אולם אלה הם חוויות שבני אדם חווים במהלך חייהם. זה חלק מהאינטראקציה של ילדים ובכלל של בני אדם.
מערכות יחסים מאופיינות ב: אהבה, שינאה, קינאה, חיבה, חום, דחייה, תסכול וכו'...

כשילד חווה דחיה ההתנהגות המתבקשת היא לתמוך בו ולהפגין כלפיו אמפטיה ורגישות.

לגבי הביטוי: "כושי" - ניתן להסביר לו את הביטוי והמשמעות (כפי שאפשר להסביר לילד בן 5).

ולסיום, תשאלי את עצמך מדוע מילה זו גרמה לך לזעם כה רב?
באיזו נקודה רגישה מילה זו נגעה אצלך באופן אישי, כאישה בוגרת?
מדוע לא הגבת בסלחנות, לביטוי שילדים בני 6-7 אמרו (מבלי שהם מבינים באמת את המשמעות)?
ואולי דווקא התגובה האמוציונאלית שלך היא זו שעזרה לאחיין שלך לחשוב שאולי ילדים אלה לא אוהבים אותו?

בברכה,
טלי מנדיוק