לא סובלים אותי

שלום רב,
אני בחורה בגיל שבו הייתי צריכה להיות כבר נשואה עם ילדים משלי, אני גרה עם אמא שלי ועם אחותי
אני מאוד מדוכאת שכל החברים בגיל שלי כל מי שלמד איתי נשוי ורק אני לא,
אני כבר מיואשת מלצאת לדייטים זה מדכא אותי כל פעם בחדש וככל שהגיל עולה אני יודעת מדוכאת ויותר מיואשת מלצאת לדייטים, גדלתי בבית שבו קיבלתי הכל חוץ מאהבה מההורים, כרגע ההורים שלי גרושים, אני חסרת ביטחון אף פעם לא היה מי שבאמת אהב אותי אף פעם לא הרגשתי שמישהו בעולם הזה אוהב אותי, גם עם כל הגברים שיצאתי איתם אף פעם לא הרגשתי שזאת אהבה אמיתית, השאלה שלי היא: כאשר אני מבקשת לפעמים מאמא שלי אם היא יכולה להכין לי משהו לאכול (לא מתכוונת לארוחת צהריים) אז תמיד היא עונה לי תכיני לך לבד תעזבי אותי, או שבלעזור לי במשהו זאת תמיד תשובה של אוףףףףףףףף ולפעמים היא עוזרת לי, יש לי אחות שקטנה ממני ב 5 שנים לומדת, גם בגיל שכבר הייתה צריכה למצוא את עצמה נשואה כבר, שאחותי מבקשת מאמא שלי אם זה להכין לה משהו לאכול אם זה לעזור לה תמיד זה יהיה תשובה בסדר טוב וכו', אבל לי היא אומרת שאין לה כח להכין לה, אז אני אומרת לה שתכין לעצמה היא מספיק גדולה, אז אמא שלי עונה לי, מפריע לך שאני מכינה לה , או כל מיני תשובות כאלה, האם אמא שלי לא מספיק אוהבת אותי כמו שהיא אוהבת את אחותי, האם היא מפחדת מאחותי, אשמח אם תענו לי תודה!