אם לא אשתוק הוא יעזוב

את חיה במערכת לא שוויונית ולא הוגנת, שבה את קורבן לניצול והתעמרות מתמשכים - היפוכה הגמור של מערכת יחסים בריאה המושתתת על דיאלוג אוהב ובונה. ודווקא הפסיביות (הסמרטוטיות, אי הצבת הגבולות) שלך היא זו שמטפחת את דפוס ההתנהגות ההרסני של בעלך! אין ספק שאת צריכה לשנות את היחסים בבית מקצה לקצה, אך יקשה עליך לעשות זאת ללא ליווי מקצועי. עצתי לך היא לגשת לייעוץ שיחזק אותך וינחה אותך בתהליך הקשה אך הכרחי הזה.

נסיון להציב גבולות. ולהסביר לו איזו התנהגות וצורת דיבור פוגעת בי. מביא רק לתוצאות רעות. הוא מקלל מתעצבן עלי. יורק עלי. לפעמים זורק דברים על הרצפה. או שהוא רק מתחיל בסדרת האשמות וגורם לי להרגיש הכי רע שבעולם. כמו אתמול כשדיברתי איתו על ארוחת הערב. הוא הצליח לשכנע אותי שהכל זה רק בראש שלי ושאף פעם הוא לא מתנהג כאילו הוא עושה לי טובה. ואם לא הייתי מדברת הוא מזמן כבר היה אוכל . ועכשיו הרסתי לו את התאבון. הרסתי הכל . הרסתי לו את החיים הוא אמר והלך לישון על הספה כמו מסכן .כשניסתי להעיר אותו שילך לישון בחדר כי שם יותר נח. הוא התחיל לצעוק שאני מעדיפה שהוא ימות. הוא לא אכל בגללי.הוא עבד ככ קשה ולא אכל כלום כל היום. וכל מה שאני רוצה שילך לישון. עדיף שהייתי אומרת לו לך תמות ולא לך לישון. הוא אמר.
ואני הרי יודעת למה זה יכול להתגלגל אז פשוט בקשתי סליחה. אמרתי לו שלא מבינה מה קרה לי . באמת לא הייתי צריכה לדבר ככה. והוא צודק וסליחה שהרסתי לו את התאבון ושוב פעם זה לא יקרה וכו
ואולי לחמם לך שוב את האוכל?
קיצר הוא הסכים קם כמו מסכן אכל מהר. ועוד טען שיש לו עכשיו כאב בטון כי אכל מהר . ואז הלך לישון..שוב פעם מנצח.
אבל אם הייתי לא מתיחסת אליו מעמידה גבולות . הריב היה יכול להמשך ולהמשך וכל היום שלמחרת הוא היה מזכיר לי כמה אני רעה וכמה אני טפשה וכמה שהוא רעב ויש לו סחרחורת והכל בגללי.והחיים נהרסו לו בגללי. ובכלל בא לו לעזוב . וכו אז אני מעדיפה להיות סמרטוט ולא להעמיד גבולות וכך לגמור עם הסיפור מהר.
בפעם לפני האחרונה ש"העמדתי גבולות" הוא פשוט ארז מזוודות ועזב את הבית משאיר אותי עם ילדים קטנים לבד. תוך כדי שהוא אומר שהוא יחפש משהי אחרת להתחתן איתה כי אני אישה רעה ובחיים הוא לא רעה אישה רעה כמוני . מכל הנשים שהיו לו אני הכי רעה!
האמת שעכשיו אני כבר קצת מאמינה לו שאולי אני טפשה ורעה ככ וממררת לו את החיים. ולכן עדיף שאשתוק.
הלכנו ליעוץ בעבר , כרגיל הוא הקסים את היועצת . כרגיל הוא הצליח לשכנע אותה ואותי שכל הבעיה היא ש"אני עונה לו" . והיועצת גם יעצה שאולי באמת כשהוא כועס אני לא ידבר ולא יענה לו עד שזה יעבור לו. אבל לפעמים רק זה שאני מדברת מכעיס אותו. אז זה הפוך.
מאז שהוא עזב את הבית שבועיים שתקתי והשתדלתי מאוד לשמור על הפה שלי ולא להגיד מילה לא במקום . עד אתמול בערב.
והיום שוב אני הסמרטוט!

רוב הנשים זה *** ההודעה נערכה נא לא להשתמש בשפה שאינה מכבדת ***

עוד נקודה קטנה לפערים בננו
אני בת 25 והוא בן 48 וזה אחד הסיבות שהוא מתיחס אלי כמו טפשה.כ י טוען שלו יש יותר נסיון חיים . ואני רק צריכה לשמוע לו.
אם לא הילדים מזמן הייתי עוזבת . כך אני חושבת .
אבל הם לא צריכים לשלם על הטעויות שלי ולגדול בלי אבא. אני יודעת שהוא מסוגל לזה. את ילדיו מאשתו השניה (אני השלישית) הוא עזב בגיל קטן מאוד . נתן לה לגדל אותם לבד. מלבד כמה ביקורים פה ושם.
הוא תמיד אומר שלא נורא אם הוא יעזוב. הילדים בסוף יחפשו אותו ויגיעיו אליו.
גם אם זה נכון. איך זה שלבן אדם לא אכפת להיות נוכח בגידול ילדיו. איך הוא יכול להסתמך על זה שיום אחד הם יחפשו וימצאו אותו?
אני פשוט לא מבינה
כעת הוא אבא די טוב לילדי . אבל אני יודעת שברגע שהוא יחליט לעזוב שום דבר לא יעצור אותו. גם אם זה אומר ששוב הוא לא יגדל את ילדיו.

את מתארת במדויק מערכת יחסים בין גבר אלים לאשה מוכה – תחום שבו אני מטפל כבר 23 שנים. וכשמדובר במקרים של אלימות במשפחה, ייעוץ זוגי "רגיל" אכן עלול להזיק יותר. מומחה לטיפול בתחום זה לא היה הולך שולל אחרי קסמו האישי של בעלך (הגברים האלימים ביותר שפגשתי היו גם המקסימים ביותר) אלא עושה את שייעצתי לך לעיל – מחזק אותך ומלמד אתכם כיצד להשתית את הקשר שלכם על בסיס בריא. יתכן מאד שבעלך לא ישתף פעולה ואז תעזבי אותו (כן, את!), אבל מה יש לך להפסיד? או שתרוויחי בתהליך הזה בעל – או שלא תפסידי שום דבר. מה שיש לך עכשיו זה מתעלל סידרתי, לא בעל!

אתמול דברנו על זה שהוא ארז הכל ועזב. והוא "הזהיר" אותי כאילו דרך אגב שפעם הבאה שהוא יעזוב הוא כבר לא יחזור. ושאני גרמתי לו לעזוב פעם שעברה בהתנהגות שלי. נפגעתי ככ . הרגשתי מושפלת חרדדה טפשה ובעיקר כאב ככ גדול על כל מה שקרה . בקושי הצלחתי לדבר .
ואז שעלינו לישון אמרתי לו שאני מרגישה אותו דבר כמו הפעם ההיא שהוא בגד בי. ומבחינתי זה שהוא עזב את הבית זה כואב לי בדיוק כמו שהוא בגד בי (הוא כל הזמן איים שהוא יעזב אבל אף פעם לא האמנתי שזה יקרה באמת) וגם שהאמון שלי בקשר הזה התרסק לגמרי אני אף פעם לא יודעת מה "ידליק אותו" ויגרום לו לעזוב אותו. שאני מרגישה מושפלת שאני לא חושבת שעשיתי דבר ככ רע שהיה מגיע לי שהוא יעזב אותי .
הוא פתאום זינק מהמיטה בצעקות נוראות תוך כדי שהוא מקלל אותי בצורה הכי מכוערת. הוא גם חזר ואמר שאני אישה רעה שיש לי לב שחור שיש לי מחשבות רעות. שאני לא יודעת לסלוח. שאני מזכירה לו את פשעי העבר . אף פעם לא מסוגלת לשכח. והוא ידע כשהוא חזר הוא חזר לגהנום. הוא חי בגהנום עם אישה רעה. הוא התחיל להתלבש שוב כאילו רוצה לעזוב את הבית מה שהלחיץ ודיכא אותי . שוב בקשתי סליחה . שוב הוא צעק שהוא לא רוצה לדבר איתי כי אני אישה רעה עם לב שחור.
והשאלה שלי היא האם זה שמה שהוא עשה לי בעבר עדיין כואב לי ואני מדי פעם מרגישה צורך לדבר איתו על זה ( אול כלשונו כל הזמן דשה במה שקרה בעבר ולא נותנת לפצעים להגליד) עושה אותי אישה רעה?
למה למרות שאני מנסה לשכח ולסלוח זה עדיין כואב לי ומאוד?
גם על הבגידה ההיא די הצקתי לו היה לי צורך לא מוסבר לדבר על מה שקרה שוב ושוב ..וזה רק שיגע אותו (לטובתו עלי לציין שרוב הפעמים הוא ישב ושתק כשאני האשמתי אותו במה שקרה) היום אני כבר לא עושה את זה אני חושבת שכמעט שהתגברתי על הבגידה. אבל זה שעדין מקרים מהעבר כואבים לי . האם זה עושה אותי אישה רעה שלא מסוגלת לשכח ולפתוח דף חדש?
אני חושבת שאולי יש משהו במה שהוא אמר אתמול.
אבל האם בתור בת זוג אני לא אמורה לדבר איתו על מה שכואב לי בקשר הזה ?
וגם מה עושה את אישה לרעה?

איך את נותנת לו להתייחס אלייך כמו סמרטוט מהלך? מה זה הדבר הזה? רק חסר שידרוך עלייך וזהו.

זירקי אותו לקיבינימט. שיעזוב את הבית. את רק תרוויחי מזה.

את ממש כאסקופה נדרסת! תתחילי להעריך את עצמך יותר!!!!!!!!!!!!!!!! אני אומרת לך את זה כאישה אל אישה.

ודאי שאינך אשה רעה. את פשוט צעירה שאינה יודעת כמה דברים בסיסיים כמו איך להגן על עצמה בקשר זוגי, איך לבנות מערכת יחסים בריאה ...ואיך להטמיע וליישם את תשובותיי לעיל. וזו בדיוק הסיבה שסיימתי את תשובתי הראשונה במילים, "אין ספק שאת צריכה לשנות את היחסים בבית מקצה לקצה, אך יקשה עליך לעשות זאת ללא ליווי מקצועי. עצתי לך היא לגשת לייעוץ מקצועי שיחזק אותך וינחה אותך בתהליך הקשה אך הכרחי הזה."