ילדים שגדלו בלי אבא תמידי בבית

בעלי עבד ממש קשה כדי לפרנס אותי ואת הילדים הוא נתן כמעט הכל.תמיד הילדים פחדו מימנו הם היו כמו חילים בבית ואני כמובן ראיתי את זה בצורה חיובית שהוא עייף ורוצה שהילדים יכבדו אותו וישמעו את מה שיש לו להגיד.וכמובן שידעו שהוא המחליט בבית והדעה שלהם לא כל כך חשובה.הילדים גדלו בביטחון ובחום ואהבה בכל הזדמנות הוא היה מגיע לבית הספר לדעת שהם בסדר ואין בעיה.אם הם ביקשו משהו הוא תמיד רץ בשבילם וקנה .אני תמיד הרגשתי שאני האמא שמנקה מכבסת כמובן לא עבדתי ותמיד הייתי עם הילדים בבית.ותמיד שהייתה בעיה עם אחד הילים הוא היה חייב לדעת הכל.תמיד אמרתי לילדים חכה אני אגיד לאבא כי זה מה שידעתי והתרגלתי ולפעמים אני שומעת את הילדים אומרים אותו הדבר
היום הילדים שלי גדולים יחסית יש לי כבר שני חילים משרתים ביחידות מובחרות חשוב להם מה האבא חושב וכל דבר הם מתייעצים איתו
הייתי רוצה שהילדים יעשו טעויות ויחיו את החיים כמו שבעלי חי
המשפחה שלנו כל כך מאוחדת כמובן שבעלי דאג לזה כל כך טוב שהוא תמיד השווה את המשפחה שלי לשלו (המשפחה שלי מפוזרת בכל הארץ ורק במסיבות נפגשים לעומת שלו כל שבת)הילדים מקשיבים ורואים אותו כמו אליל בבית אני צאוד מפחדת מהעתיד שהיה לביתי חבר וכמובן יש לבעלי דרישות והיא יודעת את זה שהיא צריכה לצאת עם הגבר הכי טוב ומלומד ומצליח וברור שלא לצאת מהבית עם גופיה שחס וחלילה מישהו יראה אותה בלי בוגר שישגיח עליה כלומר אחד האחים
אני ניסיתי לדבר עם בעלי בעניין אבל הוא חושב שבזכותו הילדים מצליחים ואני צריכה להיות גאה בדרך ובכלל בו
אני לא יודעת אם הוא אמא חבר שוטר בבית אבל ממש מפחיד אותי המחשבה לעתיד