יחסים עכורים עם אימי

אימי בת 65 גרה לבד מזה שנים.
אני בת יחידה בעלת משפחה (בעל ושני ילדים, שלישי בדרך).
במהלך ילדותי חוויתי הרבה ביקורת מצד אימי למרות היותי ילדה ממושמעת מה שהוביל לגיל התבגרות מרדני לטענתה (הכל יחסי - בסה"כ לא התעניינתי בלימודים ולמרות זאת סיימתי לימודים אקדמאיים בהצלחה ואני עובדת בעבודה מצויינת ומספקת).

במהלך השנים חוויתי טראומות שונות.
לאחר עבודה עצמית רצינית (ללא כל עזרה מקצועית) והסקת מסקנות, הגעתי לתוצאה מספקת. אני אדם שלם ושמח בחלקו.

הנקודה היחידה שאינה פתורה היא נושא אימי. היחסים ביננו קרים. אני מרגישה שהעבר מרחף מעלינו ולמרות כל נסיונותי אני לא מצליחה לשלוט ברגשותי כלפיה.
יש לי תחושה שיחסה אלי קר ולא מפרגן. אני לא מצליחה להבין כיצד אין לה שום רצון לשנות את יחסה כלפי למרות שאני ביתה היחדיה.
מה ניתן לעשות? בעלי טוען שלא תהיה לי יכולת לשנות את יחסה אלי אך לאור נסיוני האישי, אדם כן יכול להשתנות. מה דעתכם?