רגרסיה מגמילה מטיטולים

שלום רב,


הגמילה מחיתולים היא תהליך ארוך וטבעי.
סופו של התהליך הוא בבשלות של הסוגרים באברי המין (שרירים) וכן בהורמון במוח האחראי על עצירת השתן.(גיל 6-7)
בתוך כל התהליך יש עליות וירידות, יש תקופות 'טובות' ופחות 'טובות'.
אין הצדקה שילדה בת שנתיים ו - 10 ח' תהייה לגמרי גמולה.
אין עדיין בשלות פיזית ונפשית. (חייתם באשליה)

לכן, בכל פעם ש"בורח" לה, יש לנחם אותה ולא לכעוס עליה (לומר לה: "לא נורא בפעם הבאה את תשיגי את הפיפי").
בשום פנים ואופן לא להחזיר את החיתול.
ומומלץ לתגמל אותה בכל פעם "שהיא משיגה את הפיפי " (לעשות תחרות בינה לבין הפיפי) (לתת מדבקת סמיילי).

להקפיד שגם בגן שומרים על כללים אלה, ולא חלילה מראים לה כעס או אכזבה.

הילדה בתהליך גמילה נורמאלי בריא וטבעי לחלוטין.

בהצלחה!
טלי מנדיוק

קודם כל תודה על ההתייחסות אני איישם את מה שרשמת

דבר שני ששכחתי לציין זה שבבית הפספוסים קורים בדרך כלל כשהילדה באמצע משחק או תוכנית טלויזיה וכמה שאני מסבירה לה שהמשחק יחכה והתוכנית לא תמשיך עד שהיא תחזור זה לא עוזר

ורציתי לשאול אם כדאי לשים לידה סיר שככה היא לא תפסיד את התוכנית ואולי גם לא תפספס

לא.
ממש לא.
היא צריכה לדעת שהמשימה שלה בשנים הקרובות זה "להשיג" את הפיפי.
כשהיא משיגה, היא מקבלת פידבק חיובי (חיבוק, "כל הכבוד", סמיילי)
כשהפיפי משיג אותה, היא תקבל חיבוק ונחמה, ועידוד שבפעם הבאה היא תשיג.