איך יוצאים מהמעגל?...

שלום טלי,
אני בת 43 נשואה ואם ל 2 בנות. מאז ומתמיד אני זוכרת גם בבית הוריי תקשורת חמה ואוהבת, עם הרבה צחוק וקירבה עד ש...
עד שאבי החליט שהוא לא מדבר, ואז הוא מסתגר, ונמנע להיות בקשר עם אימי כולל לא לאכול את בישוליה, לא לישון במיטה אלא בסלון ועוד תגובות של התרחקות.
לצערי הרב מאוד למדתי דפוס התנהגותי זה. בזמן ריב או כעס אני לא מרימה את הקול אלא משתתקת למספר ימים. בהתחלה, מסספר הימים שבנזוגי היה מוכן לסבול את השתיקות היה קטן. עם הזמן ולאחר שנות נישואין רבות- הזמן כבר לא היווה מכשול. יכולנו לא לדבר שבוע ומעלה. בבית הגדולה בגיל התבגרות, ומלבד הנושא של דוגמא אישית לקשר זוגי, מטריד אותי שהיא החלה לנקוט באותה השיטה איתי. לפניי זמן מה לא מצא חן בעינייה החלטה שהחלטתי, ועקב כך אנחנו לא מדברות מספר ימים. הימים האלה הביאו אותי להרבה מחשבות בעיקר על סיום הקשר, על האדישות בקשר, על חוסר עיניין שלי בסובב,ומצד שני מחשבות על שיקום ושיפור, על קירבה מחדש.
אני מבולבלת ולא יודעת מה לעשות, בעיקר לא יודעת איך לצאת ממעגל השתיקה שלי. בעבר היינו בטיפול זוגי שעזר לדבר על הדברים שביננו, אבל ההרגל הישן חזר ומציק לי יותר מתמיד. אני מרגישה מיותרת, שהם ויתרו עליי בקלות, ושהמצב יכול להימשך כמה שימשך. אני זקוקה לעצתך הטובה...תודה.