אין מחיר לשקט

רוית שלום.

אני כ"כ שמחה לשמוע שכך את מרגישה וכ"כ מסכימה עם על מילה שכתבת.
ברוב המקירים מבינים את זה רק אחרי שנלחמים וסובלים אך המסר שאת מעבירה כאן הוא חשוב ביותר לכל אלה שנמצאים בתחילת התהליך.

אם יש מה להציל ועל מה להלחם עשו זאת! גשו לייעוץ זוגי ואל תוותרו אבל אם זה ברור לכם שזה חסר טעם השקיעו את כל המאמצים שלכם לסיים את זה כמה שיותר מהר ועם כמה שפחות נפגעים.

בהצלחה לכל מי שנמצא בתהליך כזה.

דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

היי רווית, אני נמצאת כרגע במצב שאת היית בו לפי מה אשת כותבת, הזוגיות רקובה מכל כיוון שנינו עשינו המון טעויות בדרך, בעלי החליט שזהו, וקיבל החלטה שמפרקים, אנחנו עם ילד בת 7 חודשים. אני כל כך מבולבלת, רוצה לשמור על המשפחה הקטנה שהקמנו, יודעת שככה אי אפשר להמשיך כי רע מזה לא יכול להיות, לא יודעת אם אני רוצה להשאר כי פוחדת מהלא נודע שצפוי או באמת כי אני אוהבת ורוצה להציל את הזוגיות. והאמת שזה גם לא ממש בידיים שלי בעלי איש מאד מחושב וקר בהחלטות, ואומר שמבחינתו זה סופי. אני רועדת מפחד....

הי קארין,

מצטערת שלקח לי זמן להגיב, אני כל כך מבינה מה את מרגישה,שממש בא לי לחבק אותך. זה בסדר שזה מה שאת מרגישה זה הכי טבעי בעולם. גם לי היה גוש קרח בתהליך הזה ואני יודעת כמה שזה מתסכל כשהחבר הכי טוב שלך הופך להיות כמעט אויב.
אני לא יודעת באיזה שלב אתם נמצאים, אני יכולה להגיד לך שבהתחלה הייתי גמורה, לא הבנתי בכלל מה קורה, למה אנחנו אמורים להפרד, לא תיפקדתי, רק ברגע שהחלטתי לא להתעסק יותר בכל הסוגיות: משפחה...לא לפרק...למה הוא מתנהג ככה...למה הוא מתכוון...התחלתי להתרומם- ברגע שהבנתי שיש דברים שהם לא בשליטה שלי. למדתי כמה כח יש לי, כמה אני אוהבת את הילד שלי, מה אני לא רוצה גבר קר ומחושב. לא ניהלתי מאבק משפטי, ניתקתי מגע ועשיתי מה שטוב לי. ברור שתהליך גירושין זו טראומה, אבל אני מתמודדת איתה בכבוד וגם את יכולה! זו בחירה.
הייתי שמחה לתקשר איתך ולפרט קצת יותר בערוץ יותר דיסקרטי אז אם בא לך תרשמי לי את המייל שלך- אני אשמח מאוד.
העצה הכי טובה שקיבלתי באותם ימים הייתה מחבר טוב שלי שאמר לי לחיות כל יום בפני עצמו, לא לחשוב רחוק מידי. אל תפחדי, אם הזוגיות הזו באמת לא טובה, את תגלי שהחיים הרבה יותר יפים כשאת רגועה ושלווה.

קארין שלום,
אני מבינה שהמצב מלחיץ ומבלבל, הפחד משתק ולא עוזר לך לחשוב. אולי תעזרי באדם קרוב אלייך שאת סומכת עליו כדי להבין קודם את עצמך, מהם הסיבות שחשוב לך לשמור על המשפחה, מעבר לילד ולרצון לשמור על משפחה כרעיון אידיאלי חשוב.
חשבי על הטעויות שאת עשית וקחי עליהם אחריות, דברי עם בעלך על כך שהבנת מהן הטעויות, שיש לך כוונה לשנות כדי להצליח. נסו ליצור שיחה שלא ניהלתם עד היום.
אני ממליצה שתלכו לייעוץ זוגי זה יעזור לכם לצאת מהמשבר, לפחות כדי שתדעו שעשיתם הכל לפני שתגיעו להחלטה להתגרש.

בהצלחה,
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי

איני קר ומחושב.
אני לקחתי החלטה אחרי 6 שנים של עינוי עם אישה שמענה אותי נפשית עם כל הרגשות האשמה שיש כלפי ילדיי שהתעכזבו.

מה שאני מנסה להגיד: אם זה מה שהוא החליט - הכל לטובה.
אין לך מה לפחד - אלא להסתכל לעתיד יותר טוב - כי אם תעכבי את הפיצוץ - הוא יהיה הרבה יותר כואב.

תחשבי גם ילדה שלך תינוקת ולא תחווה את כל הכיעור של גירושים (אם לא תגיעו להסכמה )
אם זה היה קורה בעוד 5 שנים - ילדה תיפגע יותר...

ממה בדיוק יש לך לפחד?! בעלך החליט שמיצה את עצמו בזוגיות אז שישלך מעכשיו את המדור לך ולילדה פלוס מזונות לילדה,כך שכלכלית את יכולה להיות מאוזנת בלי דאגות מיותרות.שאר הדברים כמו זוגיות יבואו עם הזמן.כל ההצחלות קשות אבל הדברים מסתדרים לאט לאט