לאחר בגידה

שלום במיקרה שלי התאהבה בי הרבה לפני אבל התוודענו אחד לשניה ביחד אנחנו אהבנו
ואוהבים ביחד וחלילה לא להכניס אשה נשואה לסרט הסתבכנו ביחד אבל יש זוג בטנגו

בני -באחת ההודעות שלך כתבת שאני לא מתייחסת כלל למה שאתה כותב-אולי לא הגבתי אך קראתי כל מילה ויותר מפעם אחת.גם אם נחליף תפקידים לא נוכל להבין באמת מה עובר על הצד השני. אישי לא פגע בי אף פעם- להיפך, אז כיצד אוכל לחוש את כאבו? ואילו הוא מעולם לא חווה את מה שאני חוויתי (עד כמה שאני יודעת והוא גם דואג לומר לי זאת בכל הזדמנות) אז כיצד יוכל להתחבר ולהבין את מה שאני עוברת.נכון- הוא עשה ויתורים ענקיים כשהחליט להשאר איתי למרות הבגידה-(כבוד , אמון , אהבה )ואת זה אני דווקא מבינה ומעריכה מאוד.אך גם אני עשיתי ויתורים עצומים בהחלטות שלי
ההבדל בין שנינו הוא שהבחירות שלו באו מתוך חוזק- הוא ידע בדיוק מה הוא רוצה ממש מהרגע הראשון שגילה את "מעללי"- להשאר ביחד ולהתגבר והוא גם תמיד יהיה הבסדר כי הרי לא הוא זה שבגד - לעומתו - מה שהניע אותי בבחירות שלי זהו פחד , פחד גדול מ ה כ ל ובגלל זה- למרות שאני מנסה כל הזמן לדבוק בהחלטה שלי - אני מתנדנת , מרגישה שהחיים שלי בסחרור נוראי ממש כמו נסיעה ברכבת הרים וכל יום הוא התמודדות מחדש לא עם בעלי ולא עם שותפי לבגידה אלא התמודדות שלי עם עצמי- עם המחשבות שלי , עם הרגשות שלי , עם הגעגועים שלי ועם השדים שלי שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר .הבדל נוסף ביננו זה שהוא יכול לומר לי את כל שעולה על רוחו בלי לברור מילים ולספר לי כל מה שמרגיש לעומתו אני לא יכולה לשתף אף אחד במה שעובר עלי - זה סוד ולכן אני שותקת המון. היחיד שאותו יכולתי לשתף במה שעובר עלי והוא בטוחחח היה מבין אותי כי חוץ מאוהבים היינו גם חברים מאוד טובים- אסור עלי -ולכן הכל קבור אצלי עמוק בתקווה שלא יתפוצץ.ולכן אני דבקה בדעתי - כפי שכתבתי לשונה- שצרין לשים את זה בצד ולהפסיק לבחוש בזה כל הזמן- לא משחקי תפקידים ולא שיחות נפש אל תוך הלילה זה לא מוביל לשום מקום אלא רק מציף את הכל שוב וזה מיותר. בחיים האישיים שלי ביני לבין בעלי אני מרגישה שהוא מפנים ומקבל את דעתי בעניין- בזמן האחרון הוא מזכיר את זה פחות ופחות והחיים מתחילים לחזור למסלולם ושנינו מרגישים יותר טוב אחד עם השני - לדעתי זו הדרך הנכונה.

אוקיי לפחות לא כתבתי לעצמי...חחח

בדמיון מודרך אפשר לשחרר דברים שלא תאמיני, אחת מהשיטות שעושים שם, זה להחליף תפקידים בין הדמויות, את יכולה לעשות זאת לבדך אם רק תרצי, תבחרי לך חברה קרובה או כמו שהצעתי את שונה שהיא ממש מתאימה כי היא מגלמת את התפקיד של בעלך ויכולה להוציא את כל ההרס שלה על בעלה, עלייך, תתכתבו במייל באופן אנונימי או בטלפון, אני מבטיח לך שתרגישי הרבה יותר טוב אח"כ זה ממש יעיף ממך את השדים כמו שציינת, כמובן את יכולה להיעזר באיש מקצוע תחפשי מטפל בשיטת דמיון מודרך, שם גם תוכלי לפרוק ולדבר על מה שיש לך על הלב כלפיי מה שהיה,
-
בעוד את רואה את הוויתורים שעשית כצעד ענק למען הזוגיות שלכם, הוא רואה את זה כמחוייבות טבעית ובעיניים שלו את פשוט חזרת לשפיות, את מבינה את ההבדל ? לעולם לא תוכלו לגשר על הפערים המהותיים הללו, ולכן טוב שאת לא נכנסת איתו לשיחות נפש לתוך הלילה, אני מוכרח לציין שאת מטפלת בעצמך כמו גדולה,
בעלך עם כל האמפטיה אלייך והרצון לשכוח לא יוכל להגיע להבנה עמוקה של הרגשות שלך,
זה גם לא פייר לבקש ממנו להגיע למקום הזה, הזמן אמור לרפאות או יותר נכון לדלג על הפער הזה
-
כלל לא בטוח שהבחירות שלו באו מתוך חוזק, בוודאי לא בהתחלה, התגובה הראשונה זה שוק והלם טוטאלי, לכל אדם יש קולות של פחד, אשרייך שהוא הצליח להתגבר על הפחדים שלו זה רק מראה עם מי יש לך עסק,
-
"דאגה בלב איש ישיחנה" את חייבת חייבת להוציא ולשתף את כל מה שעובר עלייך, אם אין לך חברה טובה שאת סומכת עליה, תפני לאנשי מקצוע, סתם בשביל לדבר ולהוציא, אם את רוצה את יכולה לשפוך הכל במייל שלי, אני לא מכיר אותך ולא יכיר אותך, הדרך הטובה והיעילה ביותר זה לשפוך הכל על הכתב, תמלאי דפים שלימים, בלי רחמים, ואז תשרפי אותם, גילוי נאות כך אני עושה, בכלל כל ההצעות שלי באות מניסיון נטו, שלי ושל אחרים,,,
המשך יום נעים

לו עברת על כל ההודעות שרשמתי במשך כמה שנים טובות, בפורום הזה ובפורומים נוספים,{כן ! 90% ניסיון + 10% שעמום...} אז הייתה מגלה שדעתי כדעתך, כלומר אם הילדים זו הסיבה היחידה, אז חבל על המאמץ, וגם מזיק לילדים, כי הם צריכים אבא ואמא במשרה מלאה וכמאמר הפתגם "הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות עבור ילדיך, זה לאהוב את אמא שלהם!"
-
אתה צודק שצריך רומנטיקה בשביל להרגיש שאתה חי, ולהרגיש חי זה בדיוק כמו שאתה מתאר בנשמה, באוויר, בריח, אבל לא תמיד ניתן להפיק את הכול מהכול, יש פער בין הרצוי למצוי, השגרה מכריחה אותנו לעשות דברים שלא קשורים לרומנטיקה, השאלה מה יש יותר, ומה מחפה על מה,
-
מעניין לדעת כמה זמן אתה נשוי אבל בטח עברת תקופות ומשברים ואיך התמודדת אז ? האם כשבן הזוג חולה ח"ו, גם אז אתה מחפש רומנטיקה וניצוצות ?
הרי ממה נפשך, אם את ההתאהבות המטורפת שנמשכה כמה חודשים פחות או יותר, אי אפשר לשכוח, אז לאן נעלמו כל השנים היפות והטובות שלכם יחד ? איך אפשר למחוק במחי יד קשר אמיתי ואינטנסיבי עם אדם שקשרת עימו את גורלך לטוב ולרע ?
-
נכון, כשאין אהבה בכלל או שישנה אלימות אפי' רק מילולית ברור שחייבים לחתוך כי הסבל יותר גדול מההנאה, ולהישאר אז רק בשביל הילדים זו טעות והקרבה אישית גדולה,
אבל ממה שהבנתי מרחל (למרות שהוא לא מתייחסת להודעות שלי כלל.) שיש לה על מה להלחם, כי הקשר בבסיסו היה טוב רק שהחיים הזמינו לה פיתוי שהיא לא יכלה לעמוד בו, ולכן הדבר הראשון שהיא עשתה זה לנסות להציל את עצמה, את הזוגיות שלה, ועל הדרך לא לפגוע בילדים ולהיות להם מודל ראוי, מה רע בזה ?
אני חושב שהיא ראויה להערצה, וזקוקה לתמיכה בצעד הענק והקשה גם מאנשים שלא מסכימים כ"כ עם השיקולים שהיא עושה, להזכירך > להבין את השני זה לא אומר שאתה בהחלט מסכים איתו,
בהצלחה לכולם

שמח בשמחתכם
בשביל אנשים כמוכם אני טורח להקדיש מזמני ולכתוב שוב ושוב
"בלב ליבו של הקושי שוכנת ההזדמנות!"
כשיש רצון משני הצדדים אז כל משבר הופך לאתגר, שמתורגם לצמיחה אישית וזוגית!
שלא יהיו לך אשליות, הדרך לא תמיד סוגה בשושנים, אבל זה תלוי בבחירה האישית של כל אחד מכם, ומי שיודע לבחור נכון, מנצח!
בהצלחה ותודה על הבשורות הטובות

שלום רחל,

האתגר האמיתי בזוגיות היא לבחור אחד בשניה שוב ושוב, כל יום מחדש.
נראה שלמרות דרך החתחתים שעברתם, מצאתם את הדרך שוב..
וכן,אני מסכימה איתך שהדרך לא קלה אך בטוח אפשרית ומשתלמת!
מאחלת לכם כל-טוב גם בהמשך ותודה שחלקת איתנו גם את רגעי הפיוס.

גלאי סיגלית
יועצת זוגית

אני הנבגדת, המשכנו הלאה למרות השבר,מאוד רוצה לתת בו אמון,מאוד רוצה להרגיש שוב כמו פעם, השאלה שלי היא מה את עושה בשביל שיחזור להאמין בך? לי מאוד קשה שהוא ביקורתי כלפי,אני מרגישה שהוא לא אוהב רק מתלונן,למרות שהוא טוען שתמיד היה כך,אני מרגישה שעכשיו אני ברגישות ככ גבוהה שכל ביקורת שלו או משפט לא במקום אני מרגישה פחות טובה ולא רצויה למרות שאני אישה חזקה מבפנים הרבה פעמים מתרסקת
בעלי שבגד בי,אף פעם רומנטיקה לא הייתה הצד החזק שלו,אבל הוא הבטיח לעשות הכל כדי שאני ארגיש נאהבת שוב,לאחרונה אני שרויה במצב רוח ירוד מאוד שמורכב מהמון סיבות,הוא לא מגלה רגישות ומתרחק,האם זה אומר שאין לו רגשות כלפי? מאז הריב האחרון אני בקושי מדברת איתו,לא מתקרבת,לא נוגעת והוא במקום להתקרב מתרחק גם,ששאלתי למה הוא לא מנסה להתקרב,הוא ענה "ניסיתי,ראיתי שאת לא רוצה", למה הוא לא נלחם? זה לא מה שהוא אמור לעשות? שואלת אותך בתור אחת מהצד השני.....האם הציפיות שלי גבוהות מידי? אולי אני היום צריכה דברים שלא היו בו אך היום נחוצים לי ביותר?
לא יודעת כבר מה לעשות.....אשמח לדעתך

אחד הדברים שהכי קשה לי בהם מצד בעלי- הצד הנבגד- זה שהוא לא מניח לזה .כל כמה ימים זה עולה לו או משהו בי או בהתנהגות שלי מזכיר לו את זה ואז הוא מתפרץ עלי כמו שלא התפרץ עלי מעולם.מה זה עושה לי?- זה גורם לי להתרחק ממנו ,גורם למצב רוח על הפנים ולרצון לברוח ממנו כמה שיותר רחוק.אם מחליטים שרוצים להמשיך ביחד-לדעתי צריך להניח את זה בצד.להפסיק לבחוש בזה כל הזמן.לנסות להתנהג כרגיל ולהבין שאם הוא עשה מה שעשה -גם לך יש חלק בזה ואם תפשפשי ותבדקי עמוק בתוך מערכת היחסים שהיתה לכם במשך השנים תגלי את זה.אם את באמת רוצה להמשיך איתו-תזכרי כי ככל שתהיי קשה איתו ותהיי במצבי רוח ,תריבי איתו, לא תדברי איתו ותתרחקי ממנו כך תתני לו סיבה לברוח ולעזוב ועוד בסוף,אחרי כל מה
ש ה ו א עשה לך - הוא יהיה הצודק כי "הפכת" את חייו לבלתי נסבלים(למרות שבעצם את ממש צודקת בכעס שלך)ולעומת זאת-בחוץ-מחכה לו "גן עדן" -מישהי שרוצה אותו, מבינה אותו, מפנקת אותו ומקבלת אותו בדיוק כמו שהוא ואת - מה את עושה? שולחת אותו לאט לאט בדיוק לשם וחבל!!!.
אל תצפי ממנו כרגע שיעניק לך חום ותשומי הרבה יותר ממה שהעניק לך לפני הבגידה-הוא כרגע ממש לא מסוגל לזה.תנסי למצוא את החרטה שלו על מה שעשה ואת הרצון האמיתי שלו להשאר איתך(כי הרי זה מה שהוא בחר) בדברים הקטנים שהוא עושה. תנסי לקבל את מה שעשה כעובדה- אין מה לעשות- הוא עשה ואת צריכה להשלים עם זה כי זו הבחירה שלך- יכולת גם לקום וללכת ואז היית מתמודדת עם דברים אחרים- קשים לא פחות.אני מאחלת לך בהצלחה.

תודה על תשובתך המהירה והסבלנית, מאוד סיקרן אותי איך הוא מרגיש מהצד שלו כי הוא לא טיפוס דברן ככ ולא אחד שמרעיף פרגונים
את צודקת שזה עולה פתאום בכל תנועה או משפט,זה אכן קשה להמנע כשהפצע עדיין פתוח
אני יודעת שזה יכול להבריח אותו בדיוק כמו שזה יכול להבריח אותי, לא הוגן ככ שהוא יבגוד,ישקר וינצל את אמוני ומסירותי ואז יחזור כאילו לא קרה דבר,גם אם חלילה קרתה לך תאונה קשה (ולא משנה מי אשם) לא תוכלי לחזור לסדר היום כאילו לא היה כלום,יש תהליך של שיקום וצריך ששני הצדדים יתנו מעצמם, נכון הוא עשה מה שעשה, אני מודעת,זכותי לא לקבל ולהשלים עם הקו האדום שהוא חצה אבל עם זאת לבחור להניח לכאב וליסורים בצד ולהמשיך,כמו להוריד משא כבד מהגב,להניח אותו בצד ולבחור לא לסחוב אותו
אי אפשר לצפות מאחד שנפגע בדרך זו או אחרת,פשוט לדלג,הנה,נפגעת עכשיו תשלוט בעצמך זה מה יש. כל מקרה הוא סיפור שונה לגמרי, אני פשפשתי תאמיני לי בלי סוף,לא מצאתי כלום והוא גם אמר שלא קרה כלום, אני טוענת שבעקבות ההשמנה שלי מההריון,הוא לא נמשך אליי במיוחד כשהייתי עם עודף משקל,אבל מה לעשות,לא משילים 35 ק"ג ביום,עדיין זו עילה פטתית לבגידה,לא היה חסר לו דבר בבית והוא תמיד אומר שלא קרה כלום,אני לא משתחצנת להיפך,אבל הוא תמיד טען ועדיין טוען שאני האישה,חברה,בת-זוג מושלמת,הוא יודע שאם הוא ילך עד הסוף עם הפנטזיות שלו הכל יתפוצץ לו בפנים,הוא יודע שהוא לא ימצא את מה שכבר יש לו ולכן נחת מהחללית שלו וחזר למציאות
אבל כעת שהמציאות קצת שונה הוא חייב להתנהג בהתאם,איך לי לדעת שהמעשה לא יחזור על עצמו? (כשיש כבר ניסיון בשקרים והסתרות) למה אני זאת שצריכה להיזהר שלא להבריח אותו,הרי לא עשיתי דבר כדי לפגוע בו? הטעות היחידה שלי אולי היא שאהבתי אותו יותר מאשר את עצמי....

הנקודה העיקרית בסיפור הזה היא-מה המטרה? לאן רוצים להגיע? ברור שהוא האשם וברור שאת לא צריכה להתקפל או להתרפס בפניו וברור שהוא אוהב ומעריך אותך-אחרת לא היה נשאר. הוא נקלע למצב שבו פיתח רגשות לאדם נוסף- כן!!! אפשר לאהוב שניים בו זמנית ואני מדברת מניסיון-אני אוהבת שניים- באחד אני מאוהבת בטירוף ואת השני אני אוהבת מכל הלב ומעריכה ומוקירה ברמות גבוהות מאוד.למרות שזה הכי קשה בעולם אני מנסה בכל יום מחדש לדבוק במטרה שלי והיא-לשמור על אחדות משפחתי הקטנה ולא לפגוע שוב ביקירי זו מלחמה יומיומית כי הרי מדובר ברגשות-ובשני אהבותי הרגשות אמיתיים.
אני כבר שמונה חודשים אחרי גילוי הבגידה ו - עדיין בכל יום נלחמת מחדש להמשיך ולדבוק בבחירה שבחרתי.אני חושבת שאם בעלי היה יודע על מה ויתרתי בבחירה שלי (מבחינתי) כדי להשאר איתו היה לו יותר קל לקבל אותי חזרה אך אני כמומן לא אספר לו כדי לא לפגוע בו שוב.ועצתי לך-לא להתחשבן איתו יותר מידי (אתה עשית! אתה מעדת! אתה פגעת! אתה אשם!)תאמיני לי-הוא יודע את זה טוב מאוד.הוא זוכר את זה איך שפוקח עיניים בבוקר ועל זה הוא חושב לפני שהוא נרדם.גם אם נדמה לך שלא. והוא מצטער-הו הו כמה שהוא מצטער על שפגע בך-אולי הוא לא יודע להביע את זה במילים-הרי את אומרת שאף פעם לא ידע.מה שבטוח לא תדעי ממנו זה את העובדה שהוא לא מצטער על הרגשות שחווה ועד כמה היו עוצמתיות ועל החוויה הטובה שעבר-זו עובדה ואת לא תוכלי לשנות אותה- זה ילווה אתכם תמיד ותמיד יעמוד בניכם כמו קיר-צריך ללמוד לחיות עם זה אם רוצים להמשיך הלאה-הזמן מקהה דברים- תני לזמן לעשות את שלו.

לקום בבוקר,יוםיום ולדעת שיש מישהי שהוא מאוהב בה ויש אותי,עדיפות שנייה,שהוא אוהב כבנאדם ומעריך, זו ההרגשה הכי גרועה שיש בזוגיות,לדעת שלא מאוהבים בך בטירוף וזה לעולם לא יקרה...לפעמים אני חושבת שלמרות הקושי והילדים וכל המסביב,גם לי מגיע שמישהו יסחוף אותי ויהיה מאוהב בי כמו שמגיע לי ולא פחות, זה מה שילווה אותי,שהוא הפסיק לאהוב אותי כמושא אהבתו,אני פשוט הרגל טוב,בריא ונוח
זו הסיבה שיחסים כאלה לא מחזיקים מעמד,שאין הדדיות,כנות וכבוד זה בדרך לעלות על שרטון. בקטע המשפחתי אני מאמינה שמתחתנים עם מי שאתה רוצה להזדקן איתו,לא נוטשים את המערכה באמצע...זו דעתי. אני לא יכולתי לראות את עצמי לעולם מפסיקה לאהוב אותו והוא אותי,חשבתי שעשיתי את הבחירה הכי נכונה בחיים שלי שבחרתי בו וברגע שהוא וויתר על הכל הוא ירד אצלי ב200 דרגות. תמיד קיבלתי אותו כמו שהוא ולהפך, היום,אחרי הפגיעה הקשה אני מבקשת משהו שמגיע לי,תשומת לב ורגישות אולי אפילו הרומנטיקה נחוצה מה שפעם לא, אבל אי אפשר לבוא ולומר לי,אני לא אהיה מה שאני לא, סליחה??? בוגדני ושקרן זה כן אתה? למה לא אמרת ל"אהובתך החדשה",אני מצטער,אני לא אהיה מה שאני לא,אני לא אבוגד ואשקר ויסתיר,זה לא אני....
שורה תחתונה, אני מאחלת לשתינו הצלחה וכמובן בריאות ומאוד מאוד חשוב זה להיות מאושרות עם חיוך תמידי על הפנים ואת האומללות להעיף לקיבינימט,שם מקומה!!!

אם יורשה לי...

למרות שהבוגד יכול להבין את הפגיעה בנבגד,הנבגד לעולם לא יירצה להבין את הבוגד!
ולכן כל הניסיונות להמשיך ולנהל את הזוגיות כאילו כלום לא קרה, לא יצלח ותחושות התיסכול והמירמור יצוצו בכל פעם מחדש, ובסופו של דבר יגרום לייאוש בצד המשקיע,
כי אף פעם זה לא יספק את הפגוע, ותמיד נצטרך לרצות אותו ולהתרפס בפניו,
אני מציע לכל אחת מכם להחליף תפקידים עם הבעל ולנהל את השיחה מהמקום שלו, ציחצוח החרבות שיבוצע מתוך רצון לנקות את כל המשקעים ויתנהל בצורה מכובדת עם הקשבה והכלה כדי לרדת לעומקם של דברים, וכדי לנסות להתחבר להבנה ריגשית, של מה את/אתה עברת בכל התקופה ההיא,
אם לא הבנתם אז הנבגדת תדבר בשם הנבגד ותייצג אותו, מה היו המניעים, מה היה חסר לו, מה הוא חיפש, מה הוא מצא שם, וכו'
והבוגד ידבר בשמה של הנבגדת, וינסה לייצג את הצד שלה עד כמה שביכולתו להבין את הפגיעה שהוא בעצמו אחראי לה,
היות וזו מלאכה קצת קשה, רצוי שבשלב הראשון תנהלו אתן רחל ושונה את הקרב הזה בינכם ותראו עד כמה הוא משפיע על הרגשות שלכם, כשתהיו מוכנים תבצעו את השיחה הזו בבית,
ככל שזה יישמע הזוי, הרי גם הבוגד עבר קשיים בתוך זמן הבגידה, הצורך להסתיר, הצורך בלשקר ולהעמיד פנים, ייסורי המצפון הנוראיים, הבילבול, > לא מגיע לו פרס על זה חלילה, אבל גם הוא סבל, וייתכן מאוד (לא בכל המקרים,) שהוא נזרק למקום הזה מחוסר הקשבה והכלה בבית, ולכן שוב, הקשיים הללו צריכים לבוא בחשבון כדי לנקות שולחן ולהתחיל דרך חדשה,

רחל היקרה הבנתי מכל דברייך שאת נשואה המון שנים ויש לך ילדים גדולים ואת מאוהבת באחר בטרוף. את כותבת שתמיד יהיה קיר בינכם למה !!! לכי עם ליבך ילדייך יודעים לדאוג לעצמם חשבת שאהבתך לבעלך זו לא אהבה ? אולי הרגל ? לדעתי אהבתך הראשונה היא הרגל . אנחנו יכולים לאהוב א ח ד ורק אחד. חישבי טוב אם את רוצה לחיות מתה או ל ח י ו ת

מדבריך ניתן להבין שגם אתה היית באותה סיטואציה.אולי תספר את הסיפור שלך כדי שנבין עד כמה זה יכול להיות קל ופשוט!!! אתה הלכת אחרי ליבך? אתה היית מוכן לנטוש הכל באמצע החיים? משפחתך קיבלה את המכה בקלות ועכשיו אתה חי בהרמוניה משפחתית מורחבת?המקרה שלי הרבה יותר מסובך- גם במקרה שלי וגם במקרה של אהובי המשפחות לא יקבלו את זה- שנינו נישאר בעצם רק אחד עם השני.גם בסביבתו וגם בסביבתי ינדו אותנו .לדעתי-ישנאו את שנינו ונשאר לבד וזה יהיה כל כך קשה ואנו לא נוכל לעמוד בזה - זה יפרק את שנינו לגורמים ובסוף יפרק גם את הזוגיות שלנו .אני לא מסוגלת לעמוד בזה ואני יודעת שגם אהובי לא יעמוד בזה גם אם הוא חושב שכן. קיבלתי את ההחלטה שקיבלתי בגלל הילדים-וזה ממש לא משנה שהם גדולים -יום אחד של נתק איתם, יום אחד של דמעה מעניהם ואני מ ת ה - אני אומנם התאהבתי בטירוף- אבל את ילדי אני אוהבת יותר- אין חזקה כאהבת אם לילדיה ועם זה אני בטוחה שגם אתה תסכים.

לרחל היקרה אכן גם אני נמצא במצבך אבל את אמא כדאי שתפתחי שיחה עם ילדייך והסברי להם (כן גם זה מה שאני עושה ) שאת מאוהבת באחר ואהבתך לאביהם "נגמרה" ואת נמצאת בבית בגללם והפחד שינדו אותך את צריכה לאזור אומץ את מפחדת לא מהילדים אלא מאביהם( לפי דברייך) שלא תוכלי להיות אפילו בחתונתם אישך צריך להבין שהיו לכם שנים נהדרות אבל הם הסתימו ואת מאוהבת באחר שאלת את אהובך אם יעזוב את ביתו ויבוא לחיות לצידך (ברמות האהבה שלכם יענה לך כן) לכי עם ליבך שתוכלי לחיות ולא חיה מתה

לרחל היקרה אכן גם אני נמצא במצבך אבל את אמא כדאי שתפתחי שיחה עם ילדייך והסברי להם (כן גם זה מה שאני עושה ) שאת מאוהבת באחר ואהבתך לאביהם "נגמרה" ואת נמצאת בבית בגללם והפחד שינדו אותך את צריכה לאזור אומץ את מפחדת לא מהילדים אלא מאביהם( לפי דברייך) שלא תוכלי להיות אפילו בחתונתם אישך צריך להבין שהיו לכם שנים נהדרות אבל הם הסתימו ואת מאוהבת באחר שאלת את אהובך אם יעזוב את ביתו ויבוא לחיות לצידך (ברמות האהבה שלכם יענה לך כן) לכי עם ליבך שתוכלי לחיות ולא חיה מתה

אני מבין שבחרת להתנהג אחרת מרחל ושונה, כל אחד בוחר את הבחירות שלו, וזה בסדר, אני מניח גם שאתה מחפש חיזוקים ושותפים לדרך, וגם זה בסדר, אולם אתה חייב להתחשב ברגשות שלהן, מכיוון שהם בלאוו הכי מתמודדות עם הקשיים מידיי יום, אז אין צורך להכביד עליהן עוד,
רחל כותבת שיש לה קשר מיוחד לילדים שלה, זה חשוב לה ואל תשכח שהיא המודל לחיים שלהם, היא המודל שעל פיו יגדלו ויתנהגו ילדיה מכאן ואילך בכל קשר שיהיה להם, היא משדרת להם > לא בורחים מאחריות, > לא מזניחים קשר טוב גם אם הוא קצת נפגם,
בל נשכח שילדים להורים גרושים סובלים הכי הרבה מחרדות ודיכאונות ושאר מרעין בישין, ועל פי הסטטיסטיקה הם מתגרשים בעצמם וחוזר חלילה, וכי למה לגרום להם עוול ?
-
מה זאת אהבה עם לא התמודדות במצבים קשים ?
בבחירה שלה מחדש בבעלה, בידיעה שהיא הולכת לשקם את הקשר שהיה להם, היא בעצם מכריזה לעצמה ולמשפחתה שאהבה מנצחת,,,
רק משום שהם בנו את עצמם ביחד כל השנים יש לה את הכוח להתגבר עם מה שהיא עוברת, לאדם אחר היא לא הייתה מקריבה קרבן כזה גדול... כנראה שהוא שווה את זה,
-
תשוקה ורגשות אפשר לפתח לאדם אחר, זה טבעי ומראה שאנחנו בריאים בנפשנו, אבל אהבה חזקה שיודעת להתמודד עם מצבים לא שגרתיים מפתחים בד בבד עם השנים, וזה כנראה יש לה עם בעלה והרבה, בסופו של יום לא הולכים לישון עם תשוקה ורגשות, כי זה נגמר ומתמוסס,
כללו של דבר > אם יש בסיס איתן לקשר אז כל משבר יכול לשדרג את הקשר לגבהים חדשים, ועדיף לעשות זאת בבית, בסביבה המוכרת בלי לפגוע באף אחד אחר,
תחשוב כמה אנרגיות צריך לבזבז בלהקים את כל המערכת מתחילה, הצורך בלשמר את הקשר עם הילדים מנישואין שלה מחד, ומתן תשומת לב לילדים שלו מאידך, תשאל קצת אנשים שעוברים את זה,,,

מה גם שהזיקוקים שהיו בזמן הסתרת הקשר בבחינת "מים גנובים ימתקו" נהפכים לפיצוצים בימי שיגרה,,, והאויב הכי גדול שנגס בזוגיות הראשונה הנקרא "המובן מאיליו" חודר מהר מאוד לזוגיות הנוכחית, ואז מחפשים את העונג הבא כפי שמקונן ברי סחרוף,

בהצלחה לכולם

בני אם היית קורא את כל ההודעות של רחל מההתחלה היית מבין שלרחל ילדים גדולים כשהקטן בן 18 ואהבתה לבעלה "נגמרה" והיא מאוהבת {בטירוף לדבריה} באחר
ונשארת בבית בגלל הילדים ואני שואל אותך {אני לא יודע אם אתה עובר את המשברים או שמשעמם לך ואתה רק בא ליעץ} אלו חיים לחיות בבית בלי רומנטיקה בפחד שהעבר יצוץ בהתפרצות זעם

בני אתה כותב שבעצם חיינו נגמרו ברגע שהופיעו הילדים
רוצה לומר לך אדוני שהנני נמצא באותה סיטואציה ממש כמו רחל {אתה לא} ינכנסתי לפורום לקרוא להבין מה לעשות {לא רוצה מייעץ כמוך} אני רוצה לחיות גם בלב גם בנשמה גם באויר גם בריח ולא לחיות מת

האם באמת גברים מתאהבים באשה אחרת ... ולא רק נותנים הרגשה כזו , רק בשביל לגרור נשים נשואות להרפתקאות מפוקפקות ?