מתגעגע

את באמת נכנסת מאוחר מדי לפורום זה ואת לא יודעת את הנפשות בפורום
אם הינו בסרט הינו צועקים קאט וחוזרים לשיגרה אבל אהבה זו לא סרט

אם היינו בסרט היה אפשר להריץ להתחלה ולעשות happy end

נכון זה לא סרט זו מציאות כואבת וכל יום כואב יותר
אמרתי ואומר גם בפעם ה1000000 אני מת .חולה אוהב ומאוהב

מה אתה אומר אחי...

כולי רחמים עלייך....
אז תלך אליה - מה מונע מבעדך ??? אתה נשוי? היא נשואה ?

אז מה - אתה מאוהב - זה האוויר שלך - רוץ - למה להמשיך להיות חולה.
היא אהבה הכי גדולה-- רוץ רוץ אליה....

לכו תממשו את אהבה הזאת - צר לי עליכם....

האהבו ת הכי גדולות זה האהבות הלא ממומשות - מי שאמר את זה הוא חכם גדול.

חבל שרק על הסרט אתם שמים דגש.

בככלל לא מעניין אתכם עצם הפגיעה באחר . בילדים..
אין לכם שום רגשות אשם... אתם כלכך מרוכזים בעצמכם!!!!

תהנו. יום אהבה שמח.

את הופכת את זה למשהו מאד מלוכלך. משהו שיכלנו לא לעשות ועשינו. אז זהו שלא. ממש לא עשינו. אני יכול לספור על יד אחת את מספר הפעמים שנפגשנו רק שנינו וגם אז זה היה מסיבה כלשהי ובידיעת בני הזוג. וגם אז השיחות היו מאד כלליות. לא הגענו לאינטימיות בכלל. שנינו פחדנו פחד מוות ולא מימשנו את אהבתנו בגלל הכבוד לבני הזוג אבל משום מה כשהיא היתה בסביבה הכל היה נראה אחרת.כך הרגשתי ואני יודע שכך היא הרגישה. זה שונה מזוג שנפגשים בסתר וישר קופצים למיטה ויאלה לחגיגה.
הלואי וכל זה לא היה קורה. אבל זה קרה. הניתוק היה קשה גם לי וגם לה.
אהבה זה לא משהו שאפשר לנווט ולתמרן. את לא יכולה לקום בבוקר ולהגיד "היום משעה 10 בבוקר אני אוהבת את זה או את ההוא". אנחנו לא רובוטים.
אני בטוח שלשמוליק ורחל לא חסר הסקס. כאן לא מדובר בסקס.
אבל את לא תביני את זה...

תודה תודה ענקית תודה איש נכבד שאתה מסנגר עלי וגם על רחל שכן היא נימצאת
גם ברוח האהבה .רק מישהו שיודע מה זו אהבה מבין לדעתי ש לא ידעה מהי אהבה באמת אתה איש טוב

למה אתה מצטדק? אתה לא צריך לתת לאף אחד פה הסברים על מעשיך.אולי ש צריכה להסביר מדוע היא שמציגה את עצמה כצדיקה גדולה משוטטת בפורום בוגדים.
. כן- הכאבתי ליקירי ועל כך אני מאוד מצטערת. כן- הכאבתי לאהובי כי לא הלכתי איתו עד הסוף למרות שהבטחתי שכן וממנו אני מבקשת סליחה גדולה. כן- בגדתי !!! אך לא אצטדק כאן בפני אף אחד על שידעתי אהבה גדולה של פעם בחיים וראיתי כ ו כ ב י ם.
עכשיו- כשנגמר ,א ני עם הזנב בין הרגליים (כדברי שמוליק) מלקקת את הפצעים ואת ליבי השותת ומנסה לחזור למוטב.
נראה שזה מה שגם אתה מנסה לעשות אז שיהיה לך בהצלחה.

את אשה טובה כך התרשמתי מההתכתבות בפורום לא התכוונתי לפגוע הבנתי מכל ההתכתבויות שלך שאת פוחדת שמה אישך ידע שיצרת קשר עם אהובך . שמה הילדים ינדו
אותך . שמשפחתו של אישך רואים בך כלבתא . משום כך כתבתי " מקפלת את הזנב"
חשבת פעם מה קורה עם אהובך ? האם הוא חזר לחיים הרגילים ? כתבת שהבטחת לו הבטחות האם ההבטחות פגעו בחייו ?

אני שואל אותך מכוון שידוע לך {מהפורום} שגם אני במצב הזה רק מהצד של אהובך
אני סובל המון אבל זה כלום יום אחד אפרוש כנפיים עם אהובתי מחכה בסבלנות רק רוצה אוויר לראות אותה לשמוע אותה

רחל מאחל אני לך שתמשיכי לאהוב את ילדייך את אמא ואמא טובה {מוותרת על חייה}

אתה שואל אם חשבתי פעם מה קורה אם אהובי?????? פעם?????
רק על זה אני חושבת כללללל הזמן.
אני אומנם דבקה בהחלטתי ומאודדדדד משתדלת לעמוד בה
אבל הראש שלי מחולק לשניים. חלק אחד פה וחלק אחד שם.
מה לעשות אלו הם חיי ואני מקבלת אותם באהבה.
אני מתחברת למה שכתבת:
"יום אחד אולי אפרוש כנפיים יום אחד תראה שלא אפחד......."

רחל אני בטוחחחח שאהובתי חושבת כך לכן אמרתי אני מתגעגע
[ רציתי לפרט אבל נוותר} מתגעגע להכל

רחל מכוון שהבלאגאן בחיינו מאד דומה וכתבת שאת חושבת על אהובך המון אני מבקש לשאול אותך ברשותך
1 האם יצרת קשר עם אהובך {כתבת שהקשת את מס הטלפון שלו}
2 האם את פוחדת שמה יגלה אישך {אפשר מנייד אחר}

לדעתי את כן צריכה לאזור אומץ וכן להתקשר להרגיע את ליבך השבור
אני מאד מקווה שלאהובתי יהיה האומץ לשאול לשלומי
{דרך אגב אני גם יודע שהיא "מתה" להתקשר אלי}
פשוט לקבל קצת קצת קצת אוויר
רחל הרגיעי את ליבך וליבו

חבל שאת לא עונה לי .מאד הייתי רוצה לשמוע את דעתך יש סיכוי ?

פעם אמר חכם "אני שומע לכולם מקשיב לעצמי" מי יתן ואוכל גם להקשיב לך אמן ואמן!!!!

שלום שמוליק , גם אני כמוך אך בצד השני של המשוואה - אוהבת ומאוהבת במישהו אחר אך נשארת בבית- בגלל הילדים.גם אני הייתי רוצה לעזוב הכל ולבנות חיים עם אהובי אך לא מסוגלת- בגלל הילדים.האמת כשהכל התפוצץ עזבתי את הבית לארבעה ימים אך תפסתי רגליים קרות וחזרתי הביתה על ארבע .(פחדנית) .היו עוד כמה פעמים שניסינו לנתק עצמינו מהמשפחות אך ללא הצלחה- כמובן שכל פעם כזאת של חידוש הקשר ושל כמעט מעשה- הייתה מלווה בבלאגאן אמיתי ,אני ואהובי קראנו לזה ימים שחורים- כשמם כן הם. גם אני - כמוך מחפשת אותו בכל מקום- בקניות , בנסיעה בדרך וכד'. אין ספור פעמים מחייגת את המספר שלו ומנתקת מייד והלב דופק בטירוף, כבר כתבתי פה שמה שמניע אותי בכל הסיפור זהו פחד - פחד גדול מהכל.אני לא יודעת באיזה מצב אתם אך אם זה כמונו נראה לי שכרגע כדאי לך לנסות ולשכוח אותה. אם אתה עדיין בבית עם משפחתך תנסה להשקיע את האנרגיות שלך בשיקום יחסיך עם אשתך- היא בטח עברה סבל נורא ואם אתה עדיין חושב על ההיא- אשתך בטוח מרגישה זאת עליך וממשיכה לסבול.אם אהבתכם באמת כזאת גדולה - אולי באמת יש לה עתיד והזמן שעובר לא יכבה אותה אך אם כרגע זה לא אפשרי אז זה לא אפשרי ואין מה לעשות. אני מציעה לך לעשות כמוני-תשמח בחוויה הנפלאה שעברת , תזכור את כל הרגעים היפים ותנצור את אהובתך בליבך מי יודע אולי בעתיד הדברים יסתדרן(אי אפשר לדעת מה צופן לנו העתיד) אולי עוד תהיו יחד - אמן ואמן!!!

אני מבין אותך אבל בכל מקום שאני נימצא כולל בבית אני מחפש אותה אני מתגעגע המון קשה לי לא מתפקד נכון בעבודתי רוצה לשמוע את קולה גם אני כמוך רוצה להתקשר ופוחד שיאונה לה רע אבל מתגעגע המון עיזרי לי

אני א ו ה ב ו מ א ו ה ב ח ז ק וקשה לי מאד . בטוחחח שגם לך זה קשה כרגע

איש יקר!!! אם היא לא מתקשרת- כנראה שהיא באמת לא יכולה. אני בטוחה שקשה לה מאוד מאוד. שגם היא מתגעגעת בטירוף שאין לה מצב רוח ושהיא לא במיטבה . אך כנראה שהיא קיבלה החלטה והיא מנסה לעמוד בה. אם היא תצליח בזה?- ימים יגידו. תן לה את הזמן שלה - זה המעט שתוכל לעשות למענה במצב הקיים. בטח אל תנסה להתקשר אליה- זה יכול לגרום לה לבלאגאן רציני.היא בטוח גם על הסף- מחזיקה את עצמה בכח לא למעוד ויש לה מטרה- לא רוצה לפגוע בילדיה.תעזור לה!!! תן לה לנסות לעשות את הדבר הנכון(לפחות היא תוכל להגיד שניסתה).
אני יודעת על עצמי שאני מנסה לעשות את הדבר הנכון. אצלי הכל התפוצץ- ויצאתי בצד של משפחתו- כלבתא רצינית. שונאים אותי שם שחבל על הזמן וכמובן שהמשפחה שלי-בעלי וילדי לא יכולים לשמוע את השם שלו- שונאים אותו כי מרגישים שהרס להם את המשפחה- איך אפשר ככה להתחיל זוגיות חדשה- שהבסיס הסביבתי שלה כל כך עוין?
אם היא מרגישה כמוני היא בטח מפחדת לעשות כל צעד שהוא- אפילו הקטן ביותר(אפילו שיחת טלפון) כי זה יכול להתגלות ולגרום שוב לבלאגאן רציני.תן לה את הזמן שלה אם היא לא תסתדר בבית אני בטוחה שאתה הראשון שאליו היא תפנה . אם תלחץ עליה ומרוב אהבה היא תעזוב הכל ותהיה שלך- כשיתחילו הבעיות מסביב ויהיה קשה היא עוד מסוגלת להאשים אותך שהכל בגללך ואיך תרגיש אז? גם אז תאהב אותה כל כך? דברים צריכים להיעשות נכון!!! כל אחד צריך להחליט את מה שנכון בשבילו בזמן הנתון- גם אם זה לא מתאים לצד השני. אין מה לעשות- נקלעתם ליחסים אסורים וככאלה היא לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה ואתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה(הלוואי שהיינו יכולים לעשות מה שאנו רוצים)צריך לתת לזמן לעשות את שלו ומה שיהיה יהיה אמן ואמן!!!

אשה יקרה אני באמת מבין לליבך ואני קורא שאת אוהבת מאד אני גם בטוחח שבני משפחתך שונאים את אהובך ואת מקפלת את הזנב וזזה הצידה "בגלל הילדים "
לדעתי משפחתו של אישך {הורים ואחים} בכלל בכלל לא צרכים לעניין אותך אני בטוחחח
שגם אם תעזבי הכל ותלכי עם אהובך הם ישנאו אותך
אני במשפחתי נימצא כאורח לא מדבר הרבה הקליפה החיצונית שלי חיה במציאות עגומה
בכל הזדמנות היא מזכירה לי " כן תגיד לחברה שלך מה...." קשה שלא לחשוב על אהובתי כל מכונית שדומה למכוניתה הלב שלי פועם בחוזקה {מפחד למות} רוצה לשמוע את קולה לקבל קצת קצת קצת אוויר מה לעשות!!!! מאד אוהב מאד מאוהב

מה באמת ייתן לך לשמוע את קולה? אוויר לכמה דקות ואז שוב חוזרת המועקה ללב. אני יודעת שאצלי אחרי כל שיחת טלפון או פגישה שהייתה היה חוזר לי האויר באותו רגע אבל אחר כך כשהיינו נפרדים הייתי כולי מתמלאת חששות שאולי בעלי יגלה את שיחת הטלפון באיזו שהיא דרך או שאולי מישהו ראה אותנו ויספר ואז לא רק שנגמר לי האויר אלא שהייתי בלחץ נוראי. אין- זה כל פעם מוריד 10 שנים מהחיים וזה קשה מאוד.אני יודעת שכרגע אני לא יכולה לעמוד בזה שוב ולכן אני משתדלת לנתק קשר. תחשוב על זה- אולי גם אהובתך מרגישה את אותו פחד ולכן לא יוצרת קשר.זה באמת מסובך!!!

קולה יתן לי אוויר כן שאני אדע שאני חי ולא מת חי אהובתי יכולה {אולי} למצוא דרך להגיע אלי קצת אני מאד מקווה

תלוי עד כמה היא חזקה בהחלטותיה ועד כמה היא חלשה באהבתך אליך- את זה רק אתה והיא יודעים.אני מאחלת לה שתהיה חזקה כל עוד זה מה שהיא מחליטה ולך אני מאחלת שהיא תהיה הכי חלשה בעולם- אתה נשמע מאוד אוהב ומאוהב בה- איזה כייף לה.מאחלת לך את כל הטוב שבעולם איתה או בלעדיה איש יקר!!!

אני לא מקנא בכם. עברתי את זה לפני כמה שנים ואני יודע מה עובר עליכם.זה כאב חד שמפלח את הלב.הכל נהיה חסר טעם. תנו לזה זמן. זה לא יעבור אבל יהפוך להיות נסבל. איך אמר יהודה פוליקר:

לימים זה נשכח ואיננו
אבל כשהערב אורב
אומר לך כך ביננו
פחות אבל עוד כואב.

צר לי להגיד לכם אנשים יקרים

אתם פתטים ... אני לא רוצה להשתמש במילים בוטות יותר

מאוהבים - אוויר לנשימה. תגידו לי אתם ילדים בני שנתיים .
ואל תגידו - עד שאת לא חווה את זה - את לא יכולה לשפוט ...

כן אני כן שופטת אתכם - אתם שבחרתם לבגוד .. אתם שהכנסתם את עצמכם למצב הזה
אתם שסרחתם ....
ואתם גם יכולים לצאת מזה - תפסיקו עם התתבכיינות הזאת - עם התכתוביות והחיזוקים האלה - תחZקו את מה שיש בבית לא מה שיש בחוץ - לא את האבה הדמיונית הזאת.

רחל - את כל הזמן כותבת שנשארת בשביל הילדים ואת מתגעגעת לאהובך - לא כתבת מה עשית לילדים שלך מה גרמת לבעל שלך שלמרות הכל עדיין נשאר איתך - את המסכנה את המתגעגעת... אל אהובך...

שמעת על המשפט מים גנובים ימתקו- גברת יקרה תאמיני לי שברגע שהיית עוברת לאהבת חייך -כך את מכנה - האויר שלך - את בדיוק אחרי אם לא שנה אחרי כמה שנים היית צריכה אוייר חדש. לא היה לך לרגע מנוחה באהבה הזאת .

אז תקחי את עצמך בידים - קחי אחריות על החיים שלך תפסיקי לבכות שבגלל הילדים את נשארת . ותתחילי להשקע בזוגיות שלך ובממשפחה שלך.

צאו מהסרט שאתם חיים בו -סרט טורקי ......

תחזרו אל המציאות . את אישה את אמא לילדים . יש לך אחריות .יש לך מוסר -נשארת בבית מצויין - אל תיהיה קורבן אל תיהי מסכנה - להפך בחרת בטוב. בחרת בדבר האמיתי - שצריך להשקיע ולטפח.
מאחלת לבעלך ולידים שלך רק טוב.
ולך שתרפי כבר תחזרי למציאות.

גדי היקר ,

אין בעיה תשפוט אותי....
אני חיה עם עצמי טוב. אני יכולה כל בוקר להסתכל על עצמי טוב טוב במראה ולהגיד בחיי לא פגעתי רמסתי שיקרתי הונאתי אף אחד. במיוחד לא את משפחתי את אהוביי.......את ילדיי......


זה קורה . אוקיי. נכון -כמו שכתב לא חלמת שזה יקרה לך.
השאלה מה עושים עם זה ?

ממשיכים לשקר - נבלעים לתוך זה או עוצרים את זה.

אהבת את אישתך - זה אומר שתוכל לאהוב אותה שוב. נכון? אולי לא?
אתה אוהב את חברה של אישתך -אתה תוכל להפזסיק לאהוב אותה. (כמו שהפסקת לאהוב את אישתך - הפכה להיות תפל ...)
אהבה זה רגש אפשר להשתלט עליו - אפשר לנווט אותו . במיוחד כאשר מדובר באהב שמבוססת על שקר .

פשוט, לא להגרר לזה - לעצור את זה בזמן - ואם אין ביכולתך - אז מבקשים עזרה חיצונית...
וכמו שכתבת נשמע שאתה עמוק בזה - פשוט תתנתק מאותה אישה - תנתקו את כל הקשרים בניכם.
אני כך כך מרחמת על אישתך - שהחברה שלה ובעלה רוקמים להם אהבה מחוץ לעיניים שלה. בשקר במרמה -גם אם לא התכוונו לזה .
וזה קרה.
אני מאמינה -שלבן אדם יש אחריות על חייו - הוא אחראי למעשיו - אין דבר כזה קרה. ברגע שאתה אומר קרה אתה מסיר מעצמך את האחריות - וזה כבר לא תקין.

יום נעים

שופטת או לא שופטת אותנו- זאת ממש לא השאלה. אנו מתעסקים כאן בעובדות-
1) אין גיל לאהבה וגם אם נדמה שאנו מתנהגים כמו בני שנתיים זו עדיין נשארת עובדה- גם בגיל שלנו אפשר להתאהב כמו ילדים- מה רע בזה?
2) אנשים מחליטים החלטות כאלה בכל יום- לא ללכת אחרי האהבה והלב אלא לקחת אחריות ולהשאר בבית - עם הילדים- עובדה: אני עשיתי זאת ובטח עשו זאת גם עוד 1000 כמוני.
3)קורה שהאהבה עם בן הזוג נגמרת ומתאהבים במישהו אחר- הרי אם לא היו חתונה וילדים בתמונה אז הכל היה בסדר ,לא?אבל בעובדה זה קורה גם כשנשואים-בסטטיסטיקה זה קורה כמעט בכל בית מתישהו- אולי גם לך זה יקרה בבוא היום ואז מה- גם אז תהיי כל כל בוטה?
בקיצור אל תשפטי אדם אחר כל עוד לא היית במקום שלו- זה לא אחראי.

כל מה שאת כתבת וכל מה שאני כתבתי לא משנה עדיין את העובדה שזה קשה , שזו התמודדות קשה קוראים את זה פה בפורום הזה כל הזמן ואם לי או לשמוליק או לכל אחד אחר מתאים להעלות את הקשיים שלו כאן- לדעתי זה בסדר ואין בזה כל רע.

רחל היקרה,


את שואלת - מה רע בזה?
בגידה זה דבר רע .. זה להגיע לשפל המדרגה.
שאת כותבת לא אחראי - הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו - הבגידה זוהי מצב לא אחראי לא מוסרי.. לא אנושי.
אהבה זה דבר טהור.. דבר יפה... דבר אמיתי - ומה שהיה בניכם אין בה שום דבר מטהורות מאמיתיות.

שוב -כתבתי יפה שנשארת בבית - יפה שהחלטת להשאר בשביל הילדים או בגלל הפחדנות שלך .......

אני פשוט כותבת שתפסיקי לחיות בסרט ותחיי את החיים האמיתיים .
את בחרת להשאר במשפחה שלך - תפעלי לפי השכל ולא עפי הרגש שתעתע בך -
נגמר האהבה אז תעבדי על האהבה הזאת .. (כמו שנגמרה לך אהבה עם בעלך .. האהבה מול המאהב שלך גם יכולה להגמר.... ויפה שעה אחת קודם ...)

כמו שכתבת שזה יכול לקרות בכל בית - את צודקת - וזה קורה המון לצערנו הרב.
אבל אני יכולה גם להגיד לך על כל אותם מאהבים שבגדו ועזבו את המשפחות
לא צלחו -- רוב הזוגות - כמו שהם בגדו בבני הזוג שלהם כך הם בסוף בגדו אחד בשני.. ויש גם את אלה שכל זמן שזה היה אסור חדש זה היה תענוג אהבה אמיתית
ברגע שזה הפך לשיגרה אהבה נגמרה. והיו גם כאלה שלא יכלו לחיות עם ההרס שהם זרעו סביבם ..

אז מה שווה כל סיפור אהבה הזאת.

פשוט שבי ותעשי חשבון נפש מה עוללת לילדים שלך לבעל שאת כבר לא אוהבת (אז מה עם את לא אוהבת - תקומי תעזבי -אל תבגדי.......ואז באמת האהבה טהורה)
תתעסקי בהם ופחות בך וברגשות שלך - כמו שאת יודעת רגשות מתפוגגים.

האם את יודעת בוודאות שאהבה הייתה מצליחה והיה לך טוב - אני חותמת לך שמזמן היית עוזבת - אבל את לא בטוחה בכלום אפילו לא באהבת האמת הזאת שתציל אותך ... את חיה באשליות גברת קטנה.

שתביני אני לא נגדך - (אני מאחלת לילדים שלך הרבה אושר ונחת את אמא שלהם את מחוייבת אליהם ..להזכירך את נשואה וכל עוד את נשואה את מחוייבת גם לבעלך)
אני נגד המעשים שלך.

כל אדם יש לו אפשרות לחזור בתשובה על המעשים הרעים שהוא עשה
אני מציעה לך - להכנס הבייתה בכל המובנים ולהשקיע שם את למוא המרץ. ההשקעה תשתלם.

אני מקנא בך על שאת מסורה למשפחתך ועל אופייך המונוגמי. באמת ובלי ציניות.
אבל ש' יקרה לפני כמה שנים הייתי מסכים עם כל מילה שלך. אבל מה לעשות. זה קרה גם לי. תאמיני לי אני לא יודע מאיפה זה בא לי. הייתי נאמן ומסור לאישתי ואהבתי אותה ואני ע. זה נשמע צביעות אבל תאמיני לי שזה לא. אני לא יכול להסביר לך מאיפה זה בא לי. אבל זה בא והגיע לרמות כאלה שכשבחרתי להתנתק ( אני ) פתאום האוכל נהיה תפל ולא נשאר טעם וחשק לעשות שום דבר. ותאמיני או לא לא היתה ביננו אפילו נשיקה. אבל היינו זקוקים זה לזו כמו אוויר לנשימה. שנינו פחדנו פחד מוות לבגוד אבל היינו חייבים להתראות. היא היתה אישתו של חבר וחברה של אישתי. זה התחיל מאד לאט וזחל לתוכינו בלי שממש נשים לב. עד שהבננו שאנחנו לא יכולים זה בלי נוכחות של זו. כמו שאמרתי פיזית לא בגדנו אבל...

את יכולה להשמיץ את רחל את שמוליק וגם אותי. זכותך. אבל אני לא מאחל לך שיגיע האיש הזה כי אם הוא יגיע את לא תדעי מאיפה זה בא לך. ואז נשמע אותך כותבת בפורום הזה ומנסה לפרוק את אשר את לא יכולה לספר לאיש.

זה קשה וזה קורה וזה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו.

ל ש חג אהבה שמח למרות שלדעתי את לא יודעת מה זו אהבה לא היתה לך אהבה ואני מאד מקווה שתהיה לך .אבל בואי אסביר לך אהבה זה להרגיש את הלב פועם בחוזקה והגוף רועד ואתה נמשך כל הזמן לאהובה {או לאהוב} וכן אתה מקבל אוויר ברגע שאתה איתה {או איתו} אתה בעננים וזה לצערי את לא מרגישה לא יודע את עברך אם את נשואה אז בטוחחחח אני שנישאת רק ללדת ילדים לידיעתך אני אוהב ומאוהב בנישמתי שיהיה לך חג אהבה שמח

שמוליק היקר,

תודה רבה על איחוליים לבביים.
אבל הייתה לי אהבה .... אני מאמינה באהבה . אני בעד אהבה....

כמון שכתבתי לרחל -אהבה זה דבר טהור אמיתי מוסרי- ואצלכם זה לא ככה לצערי.

נשואים זה מחוייבות לבו הזוג השני . אתה רוצה לאהב מישהו אחר - תפרד תישא בהשלכות- בכאב לב של הילדים .. אבל תהיה שלם ואמיתי עם עצמך .. ולא בצורה של פחדנות של שפלות של שקר...


כאשר אתה משקר - אין ערך לאהבה שאתה חיי בה... הכל מתלכלך הכל לכלוך......


מה זו אהבה ? אהבה - זה לא סרט . זה לא דמיון .
אהבה זו התמודדות יום יומית עם בן הזוג - בדברים היפים ובדברים הפחות יפים .. אהבה זו מסירות . זה להתעורר בוקר בוקר לראות את הבת זוג שלך במצבים גם לא הכי נעימים.

אהבה זה לא רק פוצי מוצי - אהבה זה לא רק מפגשים לוהטים .


בחיי הנשואים יש עליות וגם ל]עמים יש מורדות - אז כל אחד היה רוצה שבמצב של ירידה יהיה לו מישהו שיפרגן מהצד (ואני לא כותבת רק על לשכב) יפמפם לו כמה הוא טוב ,כמה הוא יפה כמה הוא נחמד - זה לא עולה לו כסף זה לא הבן זוג האמיתי שלו ...
הוא לא באמת מתמודד מול הכעסים שלו עם הצדדים הפחות נעימים - שם תמיד רואים רק את הטוב . הכל אידליה. אין ביקורת . אני לא חיי איתו ... אז רואים רק את היופי שבדבר...

אבל תבינו זזה סתם בועה זה עולם השקר - ניקח מחט ונפוצץ אותו.

תתעוררו כבר -זה לא החיים האמיתיים .

נניח שאותה אישה תתקשר אלייך תעזוב את הילדים שלה למענך את בעלה תחיו שנה תחיו שנתיים פתאום תגלה שהיא צועקת כל הזמן .. או מתעצבנת בקלות .. או מצפה ממך לכ למיני דברים (שעד עכשיו לא היו ציפיות - כי אין ציפיות ממאהב יש רק ציפיות מהבעל ...) ופתאום תבין שהחיים זה לא פקניק ואהבה שהייתה לכם היא הייתה אולי התאהבות.

חמודי גם לך אני כותבת - צא מהסרט.
אם אתה נשוי - מאחלת לך שתמצא את האבה האמיתית שבאשתך ואם לא ,אז מאחלת שתמצא את אהבת חייך -אבל מישהי פנויה.

יום אהבה שמח.

שמוליק,
אהבה יכולה להיות כואבת גם כשהיא קיימת וגם כשיודעים בוודאות שהצד השני אוהב זה עדיין כואב.. לפעמים. במקרה שלכם זה אכן כואב, עצם קיומה של אהבה שקשה לממש הוא כואב לפעמים כואב מאוד.
יש לך אפשרות להנות מהרגעים הקטנים שלך איתה ולקחת אותם איתך עד הפגישה הבאה או עד השיחה הבאה ויש לך אפשרות להפסיק את הקשר הזה.. זה יכאב מאוד אבל רק בהתחלה.. אחר הכאב הופך להיות נסבל ובסוף זה פשוט עובר....
לחיות ככה שכל הזמן אתה נמצא בגעגוע וכל הזמן סובל זה לא שווה את הדקות של ההנאה.
לכן קבל החלטה מתוך השתיים הראשונות שנתתי ותפיק את המירב.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית