רוצה תשובות

הבן אדם מרגיש צורך לשאול שאלות ולהתייעץ כאן עם אנשים במצבו , מה רע בכך??
לא לכל אחד מתאים ללכת לייעוץ מקצועי- מכל מיני סיבות- (כמוני למשל.)
הייסורים העצמיים והכמיהה שאתה מדבר עליהם- את זה עובר כל מי שנמצא בסיפור אהבה שלא ניתנת למימוש.והקושי דומה לגמילה (ממש ככה)
לשאול כאן שאלות , להתייעץ . לשתף , למצוא דברים משותפים במקרים הדומים ואולי מכאן להגיע לאיזו תשובה או תובנה שתוביל קדימה אולי אפילו לפתרון. מה רע בזה?
תקן אותי אם אני טועה.

בוקר טוב רחל היקרה בני אולי יועץ חסר עבודה והוא נכנס לפורום זה ו "מייעץ" להרבה חברים יש לו קו ולא משנה לו מה הבעיה או ההרגשה של חבר שנכנס לקבל תשובות לדעתי אין הרבה מה לעשות פשוט לא להתייחס אליו ולא לשאול בעצתו

שלום לך , מסכימה איתך בכל מילה- במקרה הזה

כל מה שכתבתם צודק ונכון!
אני גאה להיות באותה סירה עם ד"ר אייל ברבלק (שאת סיפורו הדרמטי של האורתופד ד"ר אייל ברבלק, מהמרכז הרפואי איכילוב, שנקלע במקרה להתרחשויות וטיפל בפצועים כשהוא מתרוצץ תחת אש תופת בין כמה זירות פעולה – באירועים שהתרחשו ליד אילת, תעשו העתק הדבק בגוגל.)
ככה זה שאתה מרגיש שיש עליך תפקיד להציל את מה שנשאר מהעולם, יותר מידיי סבל, צער וחרטה ראיתי אצל אנשים ונשים שנטשו בית לטובת חלומות ודמיונות שווא, מהמקום שאתם נמצאים לא ניתן לראות את מה שאני רואה מלמעלה, מהצד כצד ג' קל יותר לנתח את הדברים, ולפיכך תגובותיי בהתאם,
-
אני מתנצל אם התגובות שלי לא נעימות לך לאוזן,
אני גם מודה שדליה שוורץ ענתה לך פי אלף יותר לעניין ממני,
באתי להגן על רחל שהרגשתי שהיא עלולה ליפול שוב למלכודת לאחר שהיא עשתה מאמצים כבירים לצאת ממנה,
-
אין לי ספק שאתה אדם טוב ומכובד שהחיים אילצו אותך להיות במקום הזה,
כנראה ורק דרך ייעוץ מסודר תוכל לקבל תשובות לשאלות שלך,

אל תציג את זה ככה-זה נשמע כל כך רע. אף אחד לא טמן לי מלכודת- אולי הגורל.
אנו אנשים מבוגרים ועושים את המעשים והבחירות שלנו בעצמינו.זה שהיה איתי מעולם לא אילץ אותי לעשות שום דבר שלא בחרתי בעצמי. תודה על נסיון ההגנה שלך-הדבר היחיד שמגן עלי כרגע זה הזמן. - לא לראות- לא לשמוע - לא לחשוב(בלא הצלחה- כרגע)
זמן זמן זמן- זה מה שאני מבקשת.
אני חושבת שזה גם מה ששמוליק צריך- זמן!!!!אולי כרגע קשה לו להסכים עם זה והיה רוצה לשמוע תשובות אחרות שירגיעו את הרגשות שלו.- אני מסופקת אם יוכל לקבל זאת כאן.
בלי לפגוע כמובן באף אחד- בכלל בכלל

היי

כוונתי הייתה למלכודת היצר לכל הנפשות הפועלות באשר הם,
כולנו בני אדם עם יצרים רגשות תאוות צרכים וכו', ומי שלא עושה גם לא טועה, אבל "להנציח" את הטעות ו"ליחצן" אותה בק"נ טעמים כאילו כך צריך להתנהג, וקי בי ני מט על העולם ואשתו,(וילדיו...)?
מה שעושה ידידנו שמוליק זה להלחם נגד הרוח ולהתלונן מדוע אין אוויר...?!
-
המעשה לכשעצמו יכול לקרות לכל אחד ואחת מאיתנו בלי הבדלי גזע דת ומין, אולי מתוך סקרנות, שעמום, לנסות את הגבולות, ריגושים וכו', זה קורא, ולפעמים זה מה שמביא בסופו של דבר לשדרוג היחסים, מה לעשות ואנחנו אוהבים ללמוד בדרך הקשה...
שלא תחשבו שהמצאתם את הגלגל, החכמה - לצאת מזה מחוזקים מבלי לגרום נזק קודם כל לעצמך ואח"כ לסובבים,
-
לגבי ההתמכרות שציינת, השוואה נכונה! כי בהגדרת התמכרות > כל דבר שאתה לא יכול ללא אותו גורם ממכר, והכלל הראשון הוא > להימנע ככל שניתן מלבא במגע, שמיעה, עם אותו גורם, אולם ככל הידוע לך הרי שלא ניתן ל"כלוא" את המחשבות, אז לשם כך דרושה התעסקות בדבר אחר, או למצוא אתגרים שיסיטו את המחשבות לכיוון אחר (זהירות מהטיפה המרה ושאר מרעין בישין...!) זוהי עבודה קשה שהדרך להצליח בה עוברת בעקשנות ובסבלנות, כמו כן יש לחגוג כל יום שעובר ולעשות מסיבה מכל הצלחה,
אשמח לשמוע על שיטות נוספות בטיפול בהתמכרות,

מבלי לפגוע בזכויות או בכל אדם אחר
ט.ל.ח

אני מרשה לעצמי גם להתפלסף קצת- אני חולקת עליך בעניין מלכודת היצר. בגלל שזהו מעשה בגידה- מעשה אסור , הוא נתפס אצל כולם בצורה מאוד שלילית ומאוד מינית בלי תוכן בלי רצינות ובלי מחוייבות אך זה ממש ממש לא כך-
(כמובן שיש מקרים שכן (זה תלוי אדם ואישיותו) אך כן מעורבים בזה רגשות מאוד מאוד חזקים ויש בזה מאוד- הרגשת מחוייבות.-למרות שברוב המקרים המחוייבות לא מתממשת-בגלל הסיטואציה הקשה.
אבל- בעובדה זה קורה לכל כך הרבה אנשים- באמת ללא הבדל של דת גזע ומין שזה ממש מערער לי את כל מה שחשבתי לגבי- להתחתן ולהזדקן ביחד-"עד שהמוות יפריד ביננו" - ובאמת , למרות מה שעוללתי - האמנתי כך באמת ובתמים כל חיי וראיתי את עצמי עם אותו אדם עד המוות.ואני יודעת שכך הרגיש וחשב זה שטעה איתי(הוא בכלל דתי) אז בטח שלא (כפי שאתה מתאר זאת) חיפשנו מתוך שעמום/סקרנות/בדיקת גבולות את הריגושים או הסקס אלא שפשוט ללא כל התרעה זה פגע בנו וכמה שניסינו (ובאמת ניסינו) לא הצלחנו להפסיק את זה עד ש......בוםםםם.
תסכים איתי שעם כל מה שתארתי פה אני ואחרים על עוצמת הרגשות היית מייעץ לא לחשוב פעמיים אלא לתפוס בשתי ידיים ולא לשחרר (רק שזה לא היה מופיע בפורום בגידות)
זה אחרת להיות צד ג'- להתבונן מהצד ולחשוב מהראש"בהגיון" ולתת עצות
אני חושבת שבגלל זה לשמוליק קשה לקבל את העצות שלך- הם באות מהראש ולא מהלב- יש סיטואציות בהם אדם לא יכול להתחבר להיגיון- אם לא התנסית בזה - לא תבין את זה וגם לא תבין את שמוליק- כמו שגם הוא לא מבין אותך.
שיהי לך לילה טוב.

בוקר טוב . יקירתי יעצתי לך לא להתייחס למר "יועץ " מפליא שהוא לא כתב לך את המייל שלו תמיד הוא מציע . הוא בא להגן עלייך ממני !!! ממה מהאותיות או מהמלים שאני כותב ? היועץ נמצא באולימפוס אולי הוא באמת יועץ זאת לא נדע בפורומים מסוג זה את לא צריכה להסביר לו כ ל ו ם הסברתי שיש לו קו שמרני והוא לא בוחן כל מיקרה לגופו מהן הרגשות של אותו חבר בפורום אז הצעתי לו ל ר ד ת מהעץ
כל חבר בפורום זה יכול לפתוח את סגור ליבו ולשאול שאלות שגם הוא חושב שאין עלייהם מענה אולי יש צדיק שיענה לו
כן אני כתבתי הרבה שאני מתגעגע לאהובתי ואוהב ומאוהב בה יש בעיה עם זה ????
ואני גם בטוחחחח שמר "יועץ" לא עבר ועובר מה שאת במיקרה שלך ואני במיקרה שלי עוברים
אז יקירתי אם לא מתייחסים הם יורדים מהעצים תודה

אתה יכול לכתוב כאן מה שאתה רוצה רק אל תשכח לקחת בחשבון שלפעמים תקבל תגובות שלא ימצאו חן בעיניך.רק אל תתעצבן- זה לא טוב לבריאות.
שיהיה לך יום נפלא - .ר.

ל י ד י ע ת ך אני בכלל בכלל לא עצבני ושומר את הבריאות שלי
עברתי בשישה חודשים האחרונים בפורום זה וקראתי את אשר כותב ה"יועץ" ותמיד בקו שמרני ולא מעניין אותו מה החבר מרגיש יועץ אמור ליעץ בהתאם למיקרה שלפניו
אנו כולם כותבים לשמוע להתייעץ ויש כאלה מקבלים תשובות שלא תמיד מספקים אותם ורוצים יותר ויותר { כ מ ו נ י }
ואני אכתוב תמיד את מה שאני מ ר ג י ש

תודה לך ר

שמוליק היקר , התשובות לשאלותיך אף פעם לא יוכלו להיות חד משמעיות.אין פה שחור ולבן. כל אחד עושה את מה שהוא מסוגל לעשות.
מטבע הדברים בכל צעד שתבחר-יפגע מישהו (לצערי).אנסה לענות לך על השאלות בנקודת הראות שלי:
1 . הלוואי שהיינו יכולים לעשות "חשבון" אך ורק לעצמינו-בטוחחח שאז הייתי בוחרת אחרת(במקרה שלי). אך המצב בכלל בכלל לא כך- יש ילדים בסיפור הזה ואפילו שהם גדולים- זה כנראה בלתי אפשרי-בטח לא כרגע.(מבחינתי).
2 . אתה צודק- אני בטוחה שכולם מבטיחים הבטחות אחד לשני בהתחלה- כשהכל ורוד ובסוד(גם אני הבטחתי הבטחות וחשבתי שאהיה מסוגלת להכל בשם האהבה).אך לאחר שהכל התפוצץ והורוד נצבע בהרבה שחור-בפירוש קיבלתי רגליים קרות(אני בטוחה שכך קורה להרבה במצבי),
3 . לגבי מה שקורה עם השותף לבגידה- במקרה שלי-הוא עדיין בבית שלו עם אישתו וילדיו (גם כשאני יצאתי מהבית ליותר מיום אחד-ובאמת חשבתי לעזוב(בהתחלה) הכל ולהיות איתו הוא עדיין היה בבית שלו .יכול להיות שאם גם הוא היה עוזב הכל כמוני הדברים היו נראים אחרת- והיינו היום במקום אחר(תרתי משמע) .לפעמים צעד אחד לא נכון משנה תוצאות לתמיד)
אני מקווה שהוא כן ינסה לשקם את יחסיו עם זוגתו כמו שגם אני מנסה.ובע"ה שנינו נצליח-זה חשוב לילדים של שנינו(למרות שהם גדולים).
4 . במקרה שלי אהובי ממש לא נזרק לזבל- הוא עדיין נשוי והוא בבית שלו כמו תמיד- את זה אני יודעת בודאות כך שנראה שהכל בסדר .אני מאמינה שקשה לו מאוד בבית שלו כמו שגם לי קשה- זה לא ש"סלחו" לי ועכשיו הכל כרגיל , ממש לא, יש קצת עליות והמון המון ירידות ביחסי עם בן זוגי. לפעמים זה כל כך קשה שממש נראה שאין סיכוי להמשיך ואני בטוחה שגם אצלו זה כך עם אישתו אבל איכשהו צריך להמשיך ולקוות לטוב.
מה שבטוחחח זה שבמקרה של בגידה אי אפשר להחליט מה שרוצים וגם אי אפשר להחליט אחד בשביל השני. זה משהו שכל אחד צריך לעשות לבדו עם עצמו ולשני אין מה לעשות אלא לקבל זאת .
במקרה שלי אני זו שתפסתי רגליים קרות ואהובי טען שהיה מוכן לעזוב הכל ולהיות איתי (???)אך גם אם היה הפוך-הייתי מקבלת זאת מחוסר ברירה(באהבה)-מקפלת זנב בין הרגליים וממשיכה בחיי למרות הכל.
כמובן שכל מקרה לגופו.
מקווה שעניתי לך על השאלו - מעניין מה חושבים האחרים......

רחל היקרה בתשובותייך את כותבת שאם היינו בוחרים היית בוחרת אחרת 1 מה מונע ממך לעשות כן אה כן הילדים !!!! קראתי את הודעתך הראשונה ושם כתבת שילדייך גדולים והקטן כבן 18 והם לא גרים איתכם ילדייך יעזבו את הקן והסינר של אמא מה תעשי אז
כתבת שאהובך לא נזרק לזבל מאין את יודעת? במקרה שלי לא נזרקתי לזבל אבל בגלל
הצהרותי שאשמח להתגרש {על סמך דבריה של אהובתי } ופתחתי תיק ברבנות לצערי כל מוקפא אהובתי כל יום שינתה את הבטחותה אבל יש עילה לאישה שנימצאת איתי
" נו מתי הולכים לרבנות" או "מתי אתה עף לחברה שלך מה...." ועוד המון עקיצות
כשאהובתי עזבה את ביתה הלכתי לשכור דירה לשנינו וגם בפעם השניה מצאתי מקום להיות ביחד {בבית של אחותי שנינו לבד} ואז אחרי כשעה אהובתי חזרה בה {כמו שאמרת קיבלה רגליים קרות} והודעתי לה כמה וכמה פעמים שברצוני לחיות איתה {היא מלכה תהיה]
{יכול להיות שאהובך לא עוזב את ביתו מפחד להיות לבד} כן לצערי אני נשוי עדיין וחי כשהכל אצלי מת ומחכה ליום שבו אצרח בכל מקום לאהובתי "אוהב אותך מאוהב בך חולה עלייך מת עלייך" וזה לא יהיה חלומות באספמיה אז רחל חישבי על חייך ורצונך לחיות כאשה ולא "לקפל את הזנב לא ענית לי לשאלותי אלו תשובות דיפלומתיות {נכון?}

לכל איש יש דעות משלו ...לכן תקשיב לכולם תבין את המסר .ואת ההחלטות תקבל לבד. ד"א הדעות שלי שונות מעט מהאנשים המכובדים שצינתה....בשורות טובות ולחיים יפים יותר...ציצו

נו לא תרצה גם אתה להביע דיעה ? רוצה אני תשובות

אם קראת את ההמלצות שלי לאחרים התשובה היתה מתאיצה גם לך.....בגדול תפנק ותאהוב את עצמך...זה המסר שלי ציצו

לצערי עד עתה קיבלתי תשובות דיפלומתיות זה מתאים לח"כ תודה

שמוליק , זה ממש מפחיד עד כמה המקרה שלנו דומה. לצערי לא אוכל לתת לך תשובות פחות דיפלומטיות. את זה תוכל לקבל רק מזו שאתה כל כך אוהב. אך ממה שאתה כותב כאן כנראה קיבלת תשובות דומות לאלו שלי. לפי איך שאתה מתאר את הדברים כנראה שבאמת קשה לה לעשות את הצעד שרציתם( אני מבינה אותה- גם אני לא עשיתי את הצעד למרות ש.....) יכול להיות שהיא גם לא תעשה את הצעד לעולם ומה תעשה אז? תוכל להבין אותה?
לדעתי עליך לחשוב פעמיים- אולי היא לא כל כך שווה את האהבה הזו שלך אליה?
אולי תנסה בכל זאת כן לחזור הביתה ולאשתך (לא רק לגור בבית אלא מכל הלב) ולתת לה הרגשה טובה. אולי אז יגמרו העקיצות מצידה?
אני יכולה לומר לך על עצמי- אני לא יודעת מה ילד המחר ואיך יגמר כל הסיפור הזה שלי. ממש לא בטוח שאוכל לשקם את חיי הזוגיים עם האיש שלי אבל מה שבטוח -שבכל מקרה זה לא הזמן לעשות את זה עכשיו כשהכל כל כך טרי והיציאה שלי מהבית תלווה באקורדים כל כך צורמים בתוך המעגל המשפחתי שלי ושלו( אני בטוחה שאני לא צריכה לפרט לך את הכינויים שזכיתי לקבל מצד אישתו- הם ממש לא נעימים לאוזן) עד כמה שאוכל במקרה העצוב הזה אשתדל לשמור על שמי הטוב שהיה לי תמיד(למרות הבגידה)
בעיקר למען ילדי. אני יודעת שיהיו פה כמה שילגלגו לדברי וחושבים עלי נורא ובכל זאת זה מה שאעשה. יכול להיות שגם זו שאתה אוהב מרגישה וחושבת כמוני ואולי גם פועלת כמוני. אני מקווה שעזרתי לך בקצת קצת להבין אותה יותר טוב(אם היא באמת שווה את זה)שיהיה לך לילה טוב- רחל ב.

כן יש באמת דימיון בסיפורים אבל כשביקשתי תשובות ידעתי על מה אני חושב בכל הפורום הזה תמיד מציעים לך לחזור לבית לשקם את המשפחה לחבק את הילדים וכדומה אף אחד בכל הפורום לא כתב "אם אתה אוהב אותה לך איתה" תמיד אמרו ה י ל ד י ם
נכון אני הבאתי אותם לעולם אני פירנסתי אותם ותקני אותי אם אני טועה ילדייך גדולים ילדי גדולים למה צריך לסבול הילדים יבינו את המצב זה לא תינוקות שיכנסו לטראומה
אהבה שנכנסתי אליה חזקה מאד לא הרגשתי אהבה יותר חזקה גם לאהובתי {קראתי לה נישמתי} אני יודע שקשה לה והיא לא כל כך "מתה" להישאר בבית אבל הפחד אני לא מבין מהו הפחד הזה ? גם את קראתי שהפחד הורג אותך ל מ ה ??? שמה אישך יסית את ילדייך ??? באחד הימים דברתי עם בני הגדול והסברתי לו על המצב וזמני אני נימצא בבית וזה שאני צוחק לפעמים זה הקליפה החיצונית בני ענה "אבא אתם ילדים גדולים תעשו מה שתירצו העיקר שתהיו מרוצים רחל אין לי ברירה אלה להסביר לאט לאט את המצב בבית אני רוצה לחיות ליד אהובתי ולמות בשיבה טובה איתה בלי צרות של "מי אתה"
או "חפש את החברה שלך" אני רוצה אוויר רוצהלחיות מפחד לעשות שטויות

היי
למרות שאני קורא בשקיקה את השרשורים הרבים שנפתחים כאן בעקבות המועקה הרבה שלך עקב הבגידה והרגשות שמציפים אותך,,, לא רציתי להגיב אבל אני חושב שאתה מגזים לכל הדעות,
-
עד עכשיו לא סיפרת באמת מה כואב לך, מדוע אתה נמצא בקונפליקט עם בת הזוג שלך, מדוע התחתנת איתה? לאן נעלמו הפרפרים שהיו בתחילת הקשר?
אני לא שואל למה בגדת, השאלה שאני כן שואל, מדוע אתה לא מעוניין לשקם את הזוגיות הארוכה שהייתה לך עם זוגתך?
מה יש באחרונה שלא ניתן למצוא בראשונה?
-
מצד שני שמוליק, אני מרחם עליך, אתה הולך שבי אחר תאוותיך בלבד, אתה מיבב כמו תינוק שלא מסוגל לדחות את הכמיהה לחפץ שהוא כ"כ רוצה,
לא יעזורו לך כל ההתכתבויות וההתפלספויות כאן בפורום, אתה זקוק לעזרה של אנשי מקצוע, תטפל בנושא "דחיית סיפוקים" אתה פשוט מסומם מהתרגשות שאתה קורא לה אהבה ובעצם אתה מזין את הגוף שלך בחומר רעיל ומנסה בכל הכוח למצוא צידוקים למעשיך,
שלא תבין אותי לא נכון, אין לי בעיה עם הבגידה שלך, לכל אדם יש את זכות הבחירה האישית שבה הוא מחליט על הדרך שבה הוא הולך, ואין לאף אחד רשות או זכות להטות את הבחירה הזו תהייה הסיבה אשר תהייה, כנ"ל לאשתך שצריכה להחליט בעצמה על החיים שלה בלבד, ולא לגרור אותך לסבל מיותר,
אבל הרצון להפוך את היוצרות ולהלחם בכוח אל מול הטבע... לא יצלח לך כי הדבר חזק ממך ומכל מי שניסה לשנות את המציאות!
תעזוב את האנשים כאן במנוחה, אתה פשוט מייסר את עצמך לדעת ורוצה לסחוף אחריך עוד קורבנות?
אתה יודע את מה שכל העולם יודע, הפרת אמון בחיי הנישואין היא מעשה נזבי שהורס את כל החלקים הטובים שהיו אי פעם בקשר הזוגי, כל הבית משתנה, ישנם דברים שיצוצו בהמשך, כמו למשל תפיסת הזוגיות של ילדיך הגדולים, שעל פי הסטיסטיקה חלקם ישכפלו את "המודל" שהנחלת להם, וחלקם השני ינסה בכל הכוח לסחוב זוגיות גם אם היא לא כ"כ טובה עבורם רק בכדי לרצות את בן הזוג ולא להגיע למה שאתה הגעת,,,
-
על ירבעם בן נבוט נאמר " חוטא ומחטיא אחרים! זה מה שאתה רוצה להיות?

לילה טוב ושקט לכל אזרחי ישראל

שלום בני מזמן לא קראתי את ההטפות המוסר שלך אתה נישמע כמו אחד שעבר תלאות בחיים לדעתי אין לך הרבה מה לעשות רק להטיף מוסר לאנשים שמחפשים תשובות לשאלות . אולי כדאי לך לקרוא מה כתב ירון בתאריך
17.06.2011 בשעה 23:42 אז רד מהסולם שאתה כן אתה נימצא עליו די .

אתה צודק בהרבה מובנים אך:
א נ י - רוצה ילדים עם חיוך על הפנים (ולא משנה שהם גדולים-הם עדיין ה י ל ד י ם שלי).גם אם זה על חשבון האושר האישי שלי.
א נ י - רוצה לארח את הילדים שלי וחברותיהם בשבתות בבית שלהם בו גדלו ולשמור עליו שלם גם אם זה במחיר האושר שלי.
א נ י - רוצה לחתן את ילדי בחתונה רגילה ונורמאלית שבה ארגיש נקייה עד כמה שאפשר-בלי ריכולים שיפגעו בכולם אך בעיקר בילדי.- גם אם לי קשה.
א נ י - רוצה להיות בע"ה סבתא גאה לנכדי ולקבל אותם אלי בבית שבו גדלו הוריהם.- גם אם אצטרך לוותר על חיי.
כ ן - אני מוכנה להקריב את עצמי בשביל כל הדברים הגדולים והחשובים האלה.
אני יודעת שאני מדברת הרבה על עצמי ( את ואת ואת....) ואני יודעת שלצד השני קשה לקבל את זה(היו לו תוכניות אחרות לגמרי) אבל אני יודעת גם שזה לטובתו- במצב שלי אם הייתי הולכת איתו הייתי כל כך סובלת ובסופו של דבר הייתי ממאיסה את עצמי עליו(בטוחחחחח)וזה באמת היה זבל.
עכשיו- תחשוב על עצמך- אתה כותב שיש לך ילדים גדולים.נשואים? אתה סבא? אולי יש לך נכדים בדרך?חשבת כמה אושר יש בזה?
נכון שצריך לחשוב על כל זה לפני שנכנסים לכל המצב הזה(בגידה)אך בפועל זה כנראה לא אפשרי- אתה נמצא בכזה שכרון חושים ובכאת היסחפות ולא מסוגל לחשוב על שום דבר .ועל זה אני בטוחה שכולם יסכימו איתי.אבל כשנגמר ה"חלום" ומתחילות הבעיות(בצרורות) אין לך -אלא- לחשוב רק על איך לצאת מהמצב הזה עם כמה שפחות נפגעים
(אני והוא).
אני מקווה שאתה מביו אותי.
שיהיה לך שבת שלום- רחל.

בקר טוב לך
דברי הובנו כאילו אני מסית אותך לעזוב את הבית לא כך הדברים !! .הבנתי בכל ההודעות בפורום זה שאת אוהבת מאד את הילדים וזה מובן מאליו לא תרצי לעזוב אותם וגם זה ברור לי ולככככולם רחל היקרה אולי את צודקת אנו הבאנו את הילדים לעולם זה ואנו צריכים לדאוג שהם יהיו מאושרים גם על חשבון אושרנו כתבת גם שאת מתגעגעת לאהובך ושאת חצויה אני מקווה שהוא ראוי לאהבה הזו ממך
רחל את אמא טובה ואני מקווה שתהיי מאושרת עם ילדייך
.{{{דרך אגב פגשת את שותפיך לבגידה יצרת איו קשר מעניין מה התגובה???? }}} שיהיה לך ןלילדייך שבת שלום

בהודעה ליפני כתבתי שאם יצרת קשר מה יהיה אם תיפגשו {שבמכוון או " במיקרה" }

לא לא יצרתי קשר וגם לא נפגשתי איתו במקרה- אני משתדלת לא לצאת מהבית- רק כשחייב וגם אם כן- סוחבת איתי עוד מישהו( לא לבד) .
מה יקרה אם נפגש במקרה????
אני מקווה להמשיך ולהיות חזקה ולא להשבר.
הוא גם בסדר גמור- מבין אותי ולא יוצר קשר כדי לא ליצור עוד בעיות(ואני אוהבת אותו על כך). בכלל - איש מיוחד מאודדד בכל המובנים. (חבל שהכרתי אותו מאוחר מידי- מי יודע- אולי בגלגול הבא.)
יום טוב - רחל.

רחל היקרה . סיפורנו מאד דומים ואת נשמעת מאד חכמה וגם בן אדם טוב
אני מאד מקווה שכן תיפגשי עם אהובך ולדבר {לבדוק שאת חזקה} מקווה אני שיהיה לך טוב כמו שאני מאחל לאהובתי {נישמתי} ...

תודה על המחמאות והאיחולים למרות שלא הכל ממש מגיע לי- אם עשיתי מה שעשיתי כנראה שאני לא כל כך חכמה וגם לא אישה כל כך טובה-
כן - כך אני מרגישה וכן- אני מכה על חטא.
להפגש איתו בכדי לדבר?
זה רק יכאיב לנו יותר- כמו פצע שכל הזמן מקלפים אותו והוא לא מצליח להגליד ובסופו נשארת צלקת גדולה המזכירה כל הזמן את שהיה.
אני לא רוצה להכאיב לשנינו ולכן נמנעת מכך.
מקווה שאני עונה לך על כל השאלות - אולי גם מצליחה לגרום שתבין את הצד השני. בסופו של דבר זו המטרה של הפורום הזה(כמובן שגם לפרוק כאן את מה שאנו לא יכולים לפרוק בשום מקום אחר) אל תסבול כל כך. אני מאמינה שבסופו של דבר איכשהו הדברים יסתדרו , הזמן יעשה את שלו ויהיה טוב. תאמין בכך , זה מה שגם אני משתדלת לעשות. אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם- אתה נשמע ראוי לכך- שבת שלום לך.

שמוליק שלום.
אתה שואל שאלות מאוד נכונות שכל אחד ואחת שחווה אהבה מחוץ למסגרת הנישואים שאל את עצמו. השאלות הן מאוד לא פשוטות מאחר ומעורבים בזה ברוב המקרים ילדים משפחות מורחבות והרבה הרבה רגשות אשמה.
הבעיה היא שאתה מצפה לתשובות מתמטיות, מה כן ומה לא. מה נכון ומה לא נכון.
כמובן שבחיים התשובות הן לא חד משמעיות ובוודאי לא במה שנוגע לרגשות. יהיה זוג שאהבתו תיהיה כל כך חזקה והמצב בבית לא מספיק חזק ולכן המפשחות יפורקו והזוג יצעד אל הזריחה מאושר.. אך האם זה תמיד נכון? כמובן שלא. ולכן יש כמה דברים שאדם צריך לחשוב עליהם ולקבל החלטה רק אז.
האם אתה מאמין שלמען הילדים אתה צריך לוותר על עצמך לתמיד. כלמור האם בשביל הילדים אתה מוכן לחיות בזוגיות שלא טובה לך?
האם היית מפרק את המפשחה בכל מקרה או רק בגלל שפגשת אהבה חדשה?
האם אתה בטוח שאתה מכיר את אותה אישה מספיק לעומק ויודע שהחיים איתה יהיו דומים לרגעים היפים החטופים שיש לכם יחד?יש עוד שאלות שעליך לשאול את עצמך לפני פרוק התא המפשחתי ואם ברוב התשובות אתה בטוח אז זה לא בהכרח טעות להתגרש גם אם יש ילדים.
ילדים שגדלים בבית שיש בו מריבות וכעסים בתדירות מאוד גבוהה הם לא ילדים מאושרים.
לכן שמוליק, התשובות כמובן משתנות מאדם לאדם ומזוג לזוג ומה שנכון לאחד לא נכון לאחר.
אם אתה מתלבט, פנה לאימון אישי כדי למצוא את הדרך הנכונה לך.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית