פסק זמן

שלום,

בשבע השנים האחרונות יש לי חבר, ללא מגורים משותפים, מתראים כפעמיים בשבוע בשעות הערב וללא בעיות מיוחדות.

אציין כי אני רווקה בת 37, והוא גרוש בן 58 אב לשלושה גדולים שאוהבים אותי מאד , לי אין עניין מיוחד בללדת ילדים משלי.

ביום רביעי שעבר לאחר דין ודברים בנוגע לקשריו עם חברת ילדות שלו שעלתה לארץ לאחרונה אחרי 30 שנה, ושרק ביקשתי הסבר מדוע עדיין לא הכיר לי אותה לאחר יותר מחודש שהיא כבר בארץ אך מצד שני הוא נפגש איתה ומדבר איתה בטלפון כל יום,, החל פתאום לומר מה יקרה אם ארצה עכשיו חופש לחודשיים אחרי תקופה כ"כ ארוכה של קשר, אמרתי לו שיחשוב על זה שוב ולדעתי אנו יכולים להתגבר, לטענתו הוא במועקה מיום ההולדת המתקרב ומזה שהוא מרגיש לאחרונה שהוא עוצר אותי והחיים שלי תקועים אם אני איתו שאלתי אם זה בגלל מישהי אחרת והוא ענה שאם זה היה המצב היה אומר לי דוגרי.

אמרתי לו שעם כל הכבוד אנו בזוגיות, וזו בחירה שלי ושטוב לי.

לאחר השיחה הקשה הזו, הוא עוד גישש וניסה לגעת בי במטרה לקיים יחסי מין, כששאלתי אותו מדוע הגעתי אליו הערב, האם במטרה לקיים את השיחה הזו? ענה לי שלא ושהתכוון לנהל ערב נורמאלי לחלוטין.

כמובן שלא שכבנו., בבואי לעזוב לביתי אמר לי שהוא צריך קצת שקט ושאתן לו את סוף השבוע כדי להיות קצת לבד. משלא התקשרתי כהרגלי להודיע לו שהגעתי הבייתה בשלום, התקשר לברר אם הגעתי ולמה לא התקשרתי למרות שביקש אמרתי לו שהרי ביקש שקט . בתשובה הוא שאל אותי: את מענישה אותי? נפרדנו בברכת לילה טוב והוא הוסיף, "נדבר".

היום יום שלישי, עד היום הוא לא התקשר, כמובן שגם אני לא, סוף השבוע חלף עבר לו, ואינני יודעת מה לחשוב, האם הוא מצפה שאבין לבד שזה נגמר?, אחרי הכל אנחנו לא היינו בסטוץ שבוע, היינו בקשר של 7 שנים! האם עלי להמשיך לחכות בסבלנות , לעשות דבר אחר?