מחפשת ריגושים

היי לכולם,
נשואה +1. באופן תמידי מחפשת ריגושים. מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד חיפשתי תשומת לב והערכה מאנשים. כשהגעתי לגיל 14 בערך, ראיתי איזו השפעה יש לי על גברים.אם אני רוצה מישהו אני משיגה אותו, הבעייה שכבר לאחר חצי שנה של מערכת יחסים אני מאבדת את הריגוש והתשוקה מהקשר. כל מערכת יחסים רצינית שהיתה לי, תמיד בשלב כלשהו זה שעמם אותי וחיפשתי ריגושים מהצד...היו כמה פעמים שה"ריגוש" התאהב בי ורצה יותר וזה התחיל לאיים על מערכת יחסים זוגית עם הבן זוג. בחבר האחרום שהוא גם בעלי לא בגדתי 5 שנים, למרות שפה ושם היו פלירטוטים תמיד. לפני כשנה נשברתי. פגשתי גבר נשוי, מבוגר ממני ב20 שנה. מהרגע הראשון שראיתי אותו החלטתי שהוא חייב להיות שלי... וכך פעלתי, היה סקס מדהים עם ניצוצות באוויר (פעמיים תוך שנה). עכשיו אני מרגישה שהוא כמו שם בשבילי. לא עובר יום שאנו לא מדברים, על הכל...אני מרגישה שהוא התאהב בי ורק מחקה שאגיד לו שאני מוכנה לעזוב את הכל ולהיות איתו. אבל אני מכירה את עצמי, גם אם אעזוב את משפחתי הרי שוב אשתעמם ואחפש ריגושים גם איתו.... אני רוצה שזה יפסיק, רוצה להפסיק להיות כזאת. אני אוהבת את בעלי, אבל השגרה הורגת את הריגושים שאני חייבת כנראה בגלל חוסר בטחון עצמי או אני כבר לא יודעת למה אני כזאת. אבל זה משגע, במיוחד רגשות האשם וגם כי זה לא פייר כלפי הגבר השני, מכיוון שאין בכוונתי להיות איתו.
איך ניתן לתקן את האופי הדפוק שלי?????