פחד מפרידה

החרדה שלך הגיונית ומאד מציאותית.
את צריכה לזכור שהפרידה תביא אותך לבחון אופציות חדשות. כל סוף הינו התחלה של משהו חדש.
בפרידה קיימת הזדמנות להתפתחות אישית בשל ההכרח לשנות את נקודת המבט על החיים ועל התכניות לעתיד ולפתח דפוסים חדשים, יהיו לך אפשרויות לבחור בחירות שונות.
את עוברת תקופה קשה אך היא תעבור.

אריאלי אילה
מטפלת אישית וזוגית

"ההרגל מתחיל כחוט משי והופך מהר לכבל של פלדה "

לאחר 14 שנה אני מניח שיש כאן בנוסף לרגשות גם את עיניין ההרגל לחיות עם בן אדם 14 שנה

לאכול איתו \ לישון איתו \ לקום איתו \ לתקשר איתו במהלך היום \ עצם היותו אבא לילדייך ,

דברים העומדים אל מולך\ יושבים על ליבך בכל רגע והופכים את הדילמה לכואבת ומתסכלת בכל

יום בין אם שאת איתו ובין את בלעדיו, משום שזוהי לא אהבה , זהו הרגל , אורח חיים שהתרגלנו

לחיות בו ולאו דווקא אורח חיים שמתאים לנו ושהיינו רוצים לעצמינו ( לא איחלנו לעצמנו חיים של

דילמות , חיים של עצב עצמי , חיים של נישואין וגידול ילדים בזוגיות שאבא ואמא לא באמת אוהבים

אחד השני ,זה לא מה שבאמת ראינו לנגד עינינו כשבחרנו באותו בן זוג בין אם זה היה מזמן ובין אם

לפני תקופה קצרה ... )

משהו בפנים " בוכה ומנדנד לך " שתתעוררי מהאדם הזה

וכשאת שואלת את עצמיך בלב בכנות " אם הייתי יכולה לעשות קסם מיוחד שיעיר אותי מחר בבוקר

לחיים חדשים וטובים בלעדיו , מאושרת ושמחה כמו שאני רוצה להיות בלעדיו , האם הייתי בוחרת

באפשרות הזאת ? " , והתשובה לכך היא " כן "

היות וזו לא האהבה שמחזקת את שניכם יחד אלא אינטרסים הדדיים משותפים אך אינטרסים !!!

כשבין היתר גם " ביטחון עצמי " שבן זוג נותן לנו רק מעצם היותנו לא לבד כשאנו איתו , הינו אינטרס

לדוגמא , גם אינטרסים רגשיים הינם אינטרסים אך אין זה הופך אותן לרגשות!

במצב שכזה ללא כל חשיבות למה הסיבות שהביאו למצב ואיך זה קרה , כשמישהו נמצא במצב הזה

הוא עובר משבר עצמי ותקופה מאוד לא קלה מאוד מבולבלת , נוקשה , וכואבת מאוד

ומי כמוני יודע , אומנם אני לא נשוי עם זאת כשזה נוגע "לרגשות " הן בד"כ נמצאים

הרבה לפני " הטבעת " ואני לגמרי מבין את העוצמות של הבלבול והסבל שבמצבים כאלה

ואם תרצי לדבר, לשפוך , לשמוע מישהו שמרגיש די כמוך

האימייל שלי הוא [email protected]

~ת~