כמעט גרושים

אולי ככה צריך ,עוד יותר כשזה נישואין, לנסות הכל כולל הכל
וכן מניסיון אם את מרגישה שאת רוצה לחזור לנסות בכל- זאת
אצלי זה השאיר טעם מר ורע כי נגמר עוד יותר בעייתי אבל לפחות זה סוגר את השאלות של מה היה יכול להיות....כי יודעים שזה פשוט נגמר סופית

אני ממליצהבחום לכולם על הספר "נפרדנו טראח" תאמרו למשפחה וחברים שיקנו לכם! ספר מעולה וקולע על פרידות.

החלטה שלך הייתה נכונה אהבתך אליו לא יכולה להגמר בהנף יד גם אהבתו אליך לא יכולה להגמר במהירות זוגות שנשואים עשרים ושלושים שנה הם כבר לא אוהבים {כמעט} הם רגילים אחד לשניה
אבל מצד שני בעלך לא רוצה לחזור אליך ויכול להיות שהרגשות ירדו לו השאלה למה ירדו לו ?????? חישבי על כך ושחררי אותו לעצמאותו

שלום לך
אני לא בעד "לשחק משחקים" כשמדובר בזוגיות, ולכן אני חושבת שנהגת נכון ופעלת עפ"י הרגשות והאינטואיציה שלך, אם יש לשניכם רצון לשיקום הקשר הייתי ממליצה שתפנו לייעוץ זוגי, אין ספק שעליכם לבדוק מה הוביל לכך שתיפרדו כדי שלא תחזרו על אותן טעויות, ולפעמים זקוקים לאדם מקצועי שיאיר לכם את הדברים שאתם לא מסוגלים לראות מפני שאתם בתוך הסיטואציה ומעורבים רגשית.
לא משנה מה תהיה התוצאה בסופו של דבר שניכם תרוויחו מכך.

בהצלחה
גלאי סיגלית
יועצת זוגית

כפי שרשמתי, הצעתי לנסות ולבדוק את האפשרות לחזור. מאז נפגשנו מספר פעמים, ובין לבין משוחחים בטלפון. אני לא יודעת האם מה שקורה הוא סביר: אנחנו לא מדברים כל יום בטלפון, אלא מדי פעם, פעם ביומיים בערך. אני משתדלת שלא להתקשר, אבל לא יודעת אם זה הגיוני שאנחנו לא מדברים או מתראים כל יום. בכל זאת, אומנם אנחנו בהתחלה, אבל אנחנו לא זוג בתחילת הדרך, אלא נשואים/מתגרשים.הוא ביקש שזה יהיה בקצב איטי, ואני לא יודעת אם זה סביר. ברור לי שאני צריכה לדעת בעצמי ורק אני יכולה לענות לעצמי, אבל בכל זאת אשמח לשמוע לדעתכם

שכחתי לציין, שאת הפגישות הוא יוזם והוא זה שמתקשר אחרי ואומר שהיה כיף, כמו פעם, וכדומה.