היכן הודעתי הראשונה?

נשוי+3, נראה טוב, חמוד..חייכן..בדרן והכל.
אשתי כבר מזמן לא ממש מענינת אותי..טוב, כמעט ולא. וזה נראה לי הדדי בהחלט.
מין כמעט ולא קיים..נמאס לי שעושים לי טובה...פעם בחודש. את "ההפרש" אני משיג לא רע אבל זה לא זה.
חסר לי הפינוק, החיבוק, האהבה, הפירגון, מין כמו שהיה פעם (אין לי גבולות ועכבות במין).
גילי 51 אבל ממש ממש לא נראה (אם זה קשור).
הלב אומר..לך לדרכך.
השכל אומר: מה אתה צריך עכשיו את הגירושין/פרידה הזאת?
מה עושים?

טיפול לא מענין אותי כי אני לא מאמין בהוספת עצים למדורה כאשר היא דועכת.

לא מובן כאילו 2אנשים גרים תחת גג אחד ואם במיקרה נפגשים ליד המקרר אז מדברים או שוכבים מה אתם עושים ביחד??? לכו להמשיך את שאר חייכם

לשעבר,
קראתי את דבריך ואני לא בדיוק מצליחה להבין אם יש כאן שאלה... מה עושים???
אתה יודע מה עושים רק שלא כל כך מתחשק לך להכנס לסטטוס של גרוש ולבד.
אף אחד חוץ ממך לא יכול להחליט מה יותר חשוב לך.. לצאת לדרכך או להשאר בתוך המוכר והידוע.. נכון זה לא מושלם אבל יש בית מסודר והכל שיגרתי ורגיל. להיות פנוי זה אומר לעיתים גם להיות לבד...
היחיד שיוכל להגיד לך במה לבחור ומה יותר חשוב זה אתה עצמך.... ואני חושבת שאתה יודע בדיוק מה לעשות אבל קצת מפחד.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

נכון, מצד אחד הכל שגרתי כמו שציינת, אין משיכה יותר והכל מסודר ושיגרתי.
אם הייתי יודע מה לעשות לא הייתי שואל..אמממממממ אני מנסה להפריד בין הראש ללב אבל זה לא ממש מצליח לי.