בן זוג גרוש עם ילדים - איך מספרים?

שלום,
אני יוצאת כעת עם גבר שנמצא בהליכי גירושין מתקדמים, ויש לו 2 ילדים, בן 15 ובן 8 .
הקשר שלנו התחיל עוד בזמן שהיה נשוי, וכעת משהוא מתגרש הקשר הפך רציני עוד יותר.
אנחנו גרים יחד כבר חודשיים, כלומר מהיום שהוא עזב את הבית, ויש לנו כרגע בעיה עם הילדים שלו. הם נמצאים אצלו פעם בשבוע, וכל סופש שני. בימים אלו אני מפנה את הבית (הם עוד לא יודעים על קיומי בכלל), וחוזרת לאחר לכתם.
הבן הגדול כבר הבין במה מדובר וכבר יודע פרטים עליי, אבל הקטן עוד לא.
את המשפחה מלווה עובדת סוציאלית שמתנגדת בתוקף להיכרות ביני לבין הילדים, ולאחר שהסבירו לה שאין זה מן הנמנע (כיוון שאנו גרים יחד), הסכימה "להתפשר" על תקופה של חצי שנה.
בן זוגי לא מוכן שאצא יותר מהבית לאחר חצי שנה והבהיר לעובדת הסוציאלית את המצב.
הם החליטו שכשתעבור חצי שנה, יערך בינינו מפגש אחד לא על היום שלהם ובלי לינה, וכבר באותו שבוע תחל לינה משותפת בבית.
אני מאד לחוצה מההחלטה הזו. האם לא עדיף להקדים את המפגש, ולהפגש באופן הדרגתי רק בחוץ, למשך כמה שבועות ולאחר מכן לילה ביחד בבית פה ושם ולבסוף מעבר מלא?
או בכלל מה כדאי לעשות בסיטואציה כזו?
אני טסה לחו"ל לחודש וחשבתי שזו תהיה הזדמנות טובה להכיר את הילדים לפני הטיסה, כך שבמהלך החודש הזה תוכל להבנות הדמות שלי בעיניהם, הם יראו שאני לא כ"כ איומה (סה"כ אני צעירה בת 24, ממש לא אמא חורגת סטייל), וכשאחזור מחו"ל חשבתי קצת לנסות "לשחד" עם מתנות
העובדת הסוציאלית כאמור מתנגדת, וטוענת כי החודש הזה שאהיה בחול הוא עוד חודש שהם לא יודעים עליי וזה טוב. למרות ששוב, הגדול כבר יודע.
ההבדל בין אם נפגש לפני חו"ל או אחרי חו"ל כאמור הוא 5 חודשים או חצי שנה לאחר שהוא עזב את הבית.

בבקשה עזרה אין לי מה לעשות ואני מרגישה שהעובדת הסוציאלית טועה ומטעה ותביא ליצירת מתח בין כל הגורמים המעורבים!

תודה!