הכאב הרב של הבגידות שלה, הלב פצוע

שלום לכולם,
אני רואה את ניתוחי המצב והעידודים בפורום ומנסה בפעם הראשונה לכתוב כאן...

הסיפור הוא שאנו נשואים 13 שנים ועוד 7 שנים של חברות + 3 ילדים. אנחנו מתקרבים לגיל 40.
מזה 3 שנים שהבית שלנו כמעט מפורק, הפצעים כואבים, הלב שלי מדמם, אני מרגיש שהאשה שלי איבדה את עצמה במין מחול בלתי פוסק של שקרים, תאווה למין ובגידות.
מזה 3 שנים שהיא מחפשת ריגושים בחוץ, אצל השכנים, מקומות עבודה, חברים, ניהלה רומן של שנה וחצי עם מאהב גרוש מהעבודה שלה.
לכל אורך הזמן לא הסכמתי לכך נלחמתי איתה ראש בראש, אני לא מוכן לספוג את העלבון הקשה של הבגידה, התפשרתי, הלכנו לייעוץ, אבל בכל פעם שהמטפלות ניסו להגיע אליה היא קמה והלכה.
אני מודה שעברנו המון תלאות בדרך שלנו. תמיד החברות, האמון והאהבה היו חזקים אצלנו, היינו זוג שבאמת היה לתפארת. היו שנים שאני השקעתי בעבודה ולא בגלל הרצון הטוב שלי או רצון לקריירה מזהירה, התפקיד שלי היה תובעני וכפוי טובה, הייתה קרוע בתוך עצמי והזנחתי את אישתי, הן מחינת היחס והן מבחינת החיזור.
היא לא הייתה אישה קלה, היו לה שגעונות משלה, אישה קשה וסגורה אך תמיד הייתי נותן לה גיבוי ותמיד גם מוותר - זו האישה שאהבתי- אהבה ללא תנאי. חיי משפחה היו הדבר הכי הכי חשוב לי בעולם.
הנה אני מוצא את עצמי כותב כאן, היות והיא סיימה את הקשר עם המאהב שלה מהעבודה, היא הייתה קרועה בתוך עצמה בעולם של שקרים, תאווה, ריגוש, הפאי האסור. היא נפתחה אליו ונסגרה אליי. כמו שאומרים מה שעשתה בחוץ היא לא מסוגלת לעשות איתי.
והנה אנחנו מנסים שוב להשתקם, היא מתכתבת עם בחור כאן מהפורום, ואני מגלה שלאט לאט היא שוב נסחפת למין מערבולת של רגשות עם הבחור כאן בפורום במיילים פרטיים, עוד פעם מושכת אש, עוד פעם מתגרה ומושכת אליה שוב מאהב שמתחסד להיות "עוזר" ומשתף איתה פעולה.
כשאני מדבר איתה על כך אנחנו שוב רבים, אני לא מוכן לסבול את השקרים ולא מוכן להיות מרומה וחלש, דיברנו על שינוי כללי בבית, שינוי בדפוס התנהגות, שינוי בהתנהלות עם הילדים, אך הקשר שהיא מתחילה לפתח מפריע לי מאוד.
הבעיה היא שנסיתי לדבר איתה, אמרתי לה שזה גורם לי להתרחק ממנה, זה גורם שוב למתחים ואם שוב פעם אני אגלה שהיא מנהלת רומן תהיה מלחמת עולם כמו שהיא לא מדמיינת, כי אני כל כך מתוסכל.
האמת שאני מוכן לקבל הכל, לנסות לשנות, לקבל שינוי , מוכן לנסות עוד ניסיון אחרון לפנ פירוק משפחה אבל מאוד פוחד שהיא מרמה אותי שוב.
לאלו שחושבים אולי איזה גבר סמרטוט, אני יכול להגיד שניהלתי מלחמות, גם אני פגעתי בה, אך היום אני יודע שהחוכמה היא המשפחה, הילדים יותר חשובים לי, גם היא חשובה לי, רק שלה נראה לי שלא כל כך איכפת.
מה אתם אומרים? להמשיך לתת לה לחיות את עולמה? שתמשיך לבצע את מה שהיא עושה ולגלות עוד שבוע/שבועיים/חודש/חודשיים שהיא בעוד רומן? או לחתוך באופן סופי?

כל דעה תתקבל בברכה,
עודד