איך מתגברים

אני בת 26 והתחתנתי לפני כשנה עם אהוב ליבי מזה 4 שנים. הייתה לנו זוגיות מדהימה שנגמרה בחתונה מטורפת אשר יום לאחריה מסיבה שאינה ברורה לי, וכנראה לא תהיה ברורה לי אף פעם, חוויתי משבר לא צפוי. מעין דיכאון. כל כך התביישתי בתחושות שלי, הרי כולם תמיד מספרים שאחרי החתונה יש היי מטורף והכל נראה ורוד ושמח והאהבה בשיא, שלא סיפרתי לאף אחד שאני מרגישה לא טוב. ובעיקר לא סיפרתי לבעלי. היינו בתקופה מטורפת, עברנו לגור בעיר חדשה, הוא התחיל עבודה חדשה והכל התערבב וקרה כל כך מהר ובכל המקום הזה לא מצאתי את עצמי, הפסקתי לעבוד, עברנו לעיר בה לא היו לנו חברים והייתי בודדה. במקום המוזר הזה, שיש לציין שאני כלל לא מכירה, מצאתי את עצמי משוחחת עם בחור שהיה לי איתו קטע בעבר ונשארנו בקשר טוב. לשנינו אותם תחומי עניין והשיחות בינינו תמיד היו טובות. לאט לאט הקשר הלך והתהדק. הסתגרתי בחדר, לא דיברתי עם בעלי, תקפתי אותו כל אימת שהוא שאל למה אני כל הזמן בחדר. התחלנו להיפגש, באחת מהפגישות התנשקנו. ידעתי שמשהו דפוק קורה, ידעתי שאני מאבדת אחיזה עם המציאות אבל לא הצלחתי לעצור את זה. הוא היה האדם היחיד שהרגשתי שאני יכולה לדבר איתו שהבין אותי. הייתי לא אני. אחת הפגישות אף התרחשה אצלו בבית ואמנם לא שכבנו ועצרתי את זה רגע לפני כי הרגשתי זוועה, אבל המצב האינטימי נשאר חרוט בראשי. בעלי שהבין שמשהו לא בסדר, עקב אחרי וגילה את כל השקרים וההתחמקויות. הוא התעמת איתי, ואני במקום להודות הכחשתי. לקח לי הרבה זמן לקחת אחריות אמיתית. הלכנו לטיפול זוגי, נתקתי את הקשר עם הבחור, מצב הרוח שלי השתפר. אבל כל פעם שאני חושבת שהמשכנו הלאה קורה בינינו איזה פיצוץ. אני מרגישה שהוא לא באמת יכול לסלוח לי ואני מפחדת שלא נתגבר על זה בחיים. אני כועסת עליו אם הוא שואל אותי מי התקשר אלי או מי האנשים שאני חברה שלהם בפייסבוק (מרגיש לי שהוא חודר לי לפרטיות שהוא לא סומך עלי, על אף שאני יודעת שיש לו את כל הזכויות לזה). האם זה אופטימי מצידי לחשוב שכששני אנשים אוהבים זה את זה ורוצים להישאר ביחד הם יוכלו להתגבר על הכל? איך אני יכולה להסביר לו שמה שקרה לי, יכל לקרות לי רק באותה תקופה לא טובה ורק עם אותו בחור ספציפי? אני יודעת בלב שזה לעולם לא יקרה לי שוב. ואני צריכה את בעלי לצידי יותר מתמיד, דווקא עכשיו, שהוא יתמוך ויבין ויקבל אותי על חולשותיי וימצא בליבו את כוח לסלוח. אני באמת מאמינה שאחרי החתונה חוויתי סוג של דיכאון ולא התמודדתי איתו טוב. אבל התחזקתי מאז ואני רוצה באמת שנמשיך הלאה. יש לנו כל כך הרבה דברים טובים ובמשך כל השנים האלו הייתה לנו זוגיות נפלאה ואני לא יודעת איך לגרום לו לסמוך עלי שוב.