איך אסתדר לבד אחרי גירושים?

אני נשואה מזה 5.5 שנים, ואתמול מלאו 10 שנים ליום שבו בעלי ואני התחלנו לצאת. יש לנו ילד מדהים שאתמול מלאו 3, והזוגיות שלנו במשבר תהומי שלא נראה שכבר אפשר לצאת ממנו. אחרי המון נסיונות (וטיפול זוגי) אני חוששת שלצערי הדבר הנכון הוא להיפרד. אבל אני מרגישה משותקת מרוב פחד, ולא מצליחה לדמיין את היום שאחרי. למעשה זה הדבר שעד עכשיו גרם לי להישאר ולהחזיק מעמד עוד קצת, כי תמיד נראה לי שהאפשרות השניה תהיה גרועה בהרבה.
אני אוהבת את בעלי אך לצערי הוא כבר לא אוהב אותי, והזוגיות שלנו הלכה אט אט והתפוגגה, עד שהיום היא כבר לא קיימת. וזה לא רק שאין בינינו כלום, והוא לא נותן לי שומדבר טוב, אלא גרוע מכך - מה שיש בינינו עושה לי רע. אני מחכה שהוא יבוא הביתה רק כדי שיקל קצת על עול הטיפול היומיומי בילד, אבל מעבר לזה הרבה יותר טוב לי כשהוא לא לצידי. קשה לי לדמיין את עצמי מתחילה פרק ב ומוצאת מישהו שירצה אותי עם ילד, והרבה פעמים אני אומרת לעצמי שאחכה לפחות עד שאכנס שוב להריון ואז מכסימום ניפרד אבל לפחות יהיו לי 2 ילדים - אחרת קרוב לוודאי שלא יהיו לי יותר. הפחד שלי הוא מההתמודדות היומיומית - איך לחזור לבית שאני מחזיקה לבד, לנהל את חיי הילד לבדי, לעשות הכל בלי שיתוף של בן זוג שיחלוק איתי. וזה גורם לי כל פעם לקבל רגליים קרות ולהישאר, אבל לא טוב לי, בלשון המעטה.