אחרי פרידה

שלום לך ניבה,
שמתי לב שאת נמנעת מלתאר את הבעיה, או את הבעיות שיש לך עם הגוף שלך. אולי את בעלת משקל יתר, או שמא רזה מדי. איני רוצה לנחש...אני רק יכול לומר לך שאצל גברים החיצוניות היא גורם משמעותי (תתפלאי, אף אצל חלק מהנשים).
זאת תמימות מצידך לחשוב: "אם הוא יאהב אותי באמת, אזי הוא יאהב גם את הגוף שלי".
ההפך הוא הנכון, גברים (בעיקר הצעירים ), נמשכים קודם כל לחיצוניות ורק לאחר מכן לתכונות האופי, ולאישיות (די שתחשבי מהי המחמאה הגברית הרווחת של גברים לנשים, ואז תביני).
אם כל החיים דחו אותך בגלל הגוף שלך (לדבריך), אז יתכן שרצוי לעשות משהו בהקשר לזה- אם ניתן?
אני במקומך הייתי מעריך את הדעה של הבחור, כי הוא החזיר אותך למציאות הקשוחה של החיים, ואלי בזכותו לא תשגי באשליות, שלאחר מכן תבוא האכזבה הכואבת.
לא מגיע לך לסבול ....
אינך צריכה להתחרפן, אני כאן בשבילך: לדוא"ל, לשיחה, לייעוץ אישי, את תחליטי.
כל טוב,
רוטרי יששכר מטפל זוגי ומיני

ניבה שלום
מכיוון שעברת חוויה חדשה וזוגיות ראשונה זה נורמאלי בהחלט להרגיש את כל הרגשות שאת מתארת הנעות בין אכזבה, כעס ותסכול. אבל הבחירה הנתונה בידייך היא אם להיתקע ברגשות שליליים אלה או לעבוד על עצמך ולצאת משם חזרה אל האופטימיות והשמחה. הדרך לחזור אל עצמך היא קודם כל להאמין ולאהוב את עצמך. נכון שגברים מסתכלים קודם על החיצוניות של האישה אבל זה לא אומר שהנשים צריכות להסכים עם זה. אם את לא אוהבת את המראה שלך אולי זה הזמן להתחיל לשנות את זה בשביל עצמך והבריאות שלך. אבל אל תאבדי את האמונה שתמצאי את האדם המתאים שיראה אותך מעבר לחיצוניות.

בהצלחה
גלאי סיגלית
יעוץ זוגי

ההפתעה המטלטלת שדיברתי עלייה נובעת יותר מזה שרגע אחד הוא הכי נמשך אליי בעולם ורגע אחר כל כך קשה לו להתמודד עם הגוף שלי שהוא מנסה לשנות אותי...עד אותו רגע אני לא חשבתי על זה, כשהייתי איתו במצבים אינטימים לא הפריע לי שאני שמנה, אבל אולי הסיבה שלא הפריע לי היא כי לא הרגשתי שזה מפריע לו..ומאז שהוא אמר שזה ממש מפריע לו ואם אני לא משנה את זה אז הוא לא חושב שהוא יכול להיות איתי, הרגשתי כאילו הוא שיקר לי, וממש רע לי עם זה. כשנפרדנו אמרתי לו שאם הוא רוצה משהו שאני לא יכולה לתת לו זה בסדר, כי אני לא יכולה לכעוס עליו כי יש לו רצונות, וממש שמחתי שהמילים האלה יצאו לי מהפה רק חבל לי שאני לא באמת מצליחה לעמוד בהן.