אפשרות של פרידה עקב חוסר תעסוקה

שלום לך,
אכן בעייתך מורכבת למדי, אך אנסה לעשות בה מעט סדר....
ראשית את אשה מאוד מצפונית מעצם השאלה של דאגתך לבעלך הנמצא במצב הדיכאוני בו הוא שרוי בו. נראה לי שיותר משאת זקוקה לעזרה פסיכולוגית, הוא זה שזקוק...האגו שלו רמוס, הבטחון שלו ביכלותיו המקצועיים ירוד לחלוטין, ואחרי הכל את כבר לא מסוגלת לחיות עמו...מאידך, וזה מאוד מוסרי וערכי מצידך, לשאול את עצמך: "האם אני צריכה לדאוג לרווחתו הכלכלית"?
אז...אם תיפרדו, החוק אינו מחייב אותך בעיקר אם בנך נשאר איתך.
אם אינך חשה אליו כל רגשות חיוביים פרט לסלידה מהמצב שהוא הביא את עצמו, אז לא נותרו לך הרבה ברירות. מאידך על מנת שהמצפון לא ייסר אותך בעתיד ובהנחה שבנכם ישאר עמך. אז מבחינתו את זאת ש"גזלת" ממנו את גידול בנו וחינוכו. על כן, חשוב מאוד שתקבלו טפול זוגי לזמן מה.
אם הצלחתם ....שניכם הרווחתם. אם לא הצלחתם... לפחות יהיה לך מצפון נקי שעשית כל שאפשר לתקון הקשר הזוגי. זה חשוב בעתיד אם יווצרו לך עימותים בהקשר זה מול בנך. אשמח לעזור לכם.
רוטרי

העדפתי הראשונה היא להשאר ביחד. אני מאמינה באמת ובתמים שכשיתחיל לעבוד המצב ישתנה לטובה - כרגע בגלל שמשועמם ומתוסכל הוא הפך לבלתי נסבל, ואני נעזרת בפסיכולוג בעיקר מכיוון שאני חסרת אונים ולא יודעת מה לעשות על מנת לשנות את המצב. המצב מאוד קשה לי מבחינה רגשית מכיוון שיש כאן הרבה חוסר וודאות (מתי תימצא המשרה הנחשקת, כמה זמן זה "נכון" לחכות, וכו') וגם מכיוון שזה משפיע על כל מרקם החיים. אם היה ממשיך להיות אדם שמח, שמנצל את הזמן בצורה חיובית (הצעתי לו אפילו שיתנדב במסגרת כלשהיא לכמה שעות בשבוע בזמן שמחפש עבודה, בשביל העניין החברתי וכדי להרגיש שעושה דברים בעלי ערך - אבל לשווא) זה לא היה כל כך מפריע לי, אבל מכיון שההתנהלות שלו שלילית ואף משפיעה לרעה על הבן שלנו, אני מרגישה שהמשימה הכי דחופה שלי היא לגרום לו להבין שעליו לקבל עזרה.
אני רואה בפרידה מפלט אחרון, כי אני באמת אוהבת אותו ויותר מכל רוצה להמשיך לחיות איתו ולהביא עוד ילד. אבל לצערי, אם הוא לא יתעשת זה לא יוכל לקרות.

שלום לך,
זה חשוב שאת נעזרת בפסיכולג על מנת לעזור לעצמך, מאידך את צריכה לדעת כיצד לעזור לו לעזור לעצמו.
העובדה שאת אוהבת אותו, רק מחזקת את דעתי שטיפול זוגי (את יכולה לבוא בלעדיו). הוא הפתרון הנכון עבורכם.
על אף שהוא איבד את הבטחון שלו בעצמו וביכולותיו המקצועיים, הרי שישנן דרכים להחזיר אותו במהרה להתעשת (כדבריך), על מנת שהוא ישמח לצאת לעבודה וכבונוס נוסף.... לרצות להביא איתך עוד ילד.
הרשי לי לעזור לכם.
רוטרי

לא רוצה להיות צינית או קטנת אמונה, אבל טיפול זוגי זה משהו שעושים ביחד, לא? אני מרגישה כרגע שמי שהביאה את הסוס לשוקת אבל למרבה הצער לא יכולה להכריח אותו לשתות...

שלום לך,
הרבה טועים בעניין זה!
טיפול זוגי הוא אמנם עבור שני בני הזוג, אבל לא רק שלא עושים אותו ביחד (ע"פ האסכולה שאני דבק בה), אלא עושים אותו לחוד, נטו,
. כי לעיתים קרובות כאשר בני הזוג באים ביחד, הם מנסים להוכיח למטפל שהם הצודקים ושהוא יצדיק אותם, ויוקיע את הצד שאינו צודק לטעמם, וזה בזבוז של זמן וכסף, ללא תועלת. רק בפגישה הראשונה, אני מסכים לעיתים שיבואו ביחד. לאחר מכן כל הפגישות הן ב4 עינים בלבד
על כן הצעתי לך בשלב הראשון לבוא לבד, ובהמשך אני אדע כיצד לגרום לו ל"רצות לשתות"....כדבריך.

שלום לך.."בטוב וברע".. כנראה שאת לא ממש ראויה לבעלך..מצד אחד טענת כשהיה בתפקידו הבכיר כי המצב לא טוב לך ולילד ואת רוצה שיהיה יותר איתכם..עכשיו כשהוא במשבר את שוקלת פרידה.. הלוואי והיה יכול לקרוא עם מי הוא יושן בלילה..

בעלי זכה להחזיק בתפקיד בכיר ונחשק משום שאני תמכתי בו ועמדתי מאחוריו. הסכמתי לגדל לבד כמעט (נעדר 3 שבועות כל חודש) את הבן שלנו, ובזכות העובדה שאני מחזיקה במשרה טובה ויציבה יכולנו להרשות לו להיות בררן בבחירת תפקידיו. הוא בחר לעזוב את התפקיד קודם כל כי מאס בו ורצה לחזור לחיק המשפחה. לשמחתי הגדולה זה אכן התאפשר - שוב בעיקר בזכות העבודה שלי - אותה עבודה שמפרנסת אותנו מזה שנתיים - אותה עבודה שמאפשרת לו להיות בררן בבחירת משרתו הבאה.
הבעיה היא שלא לכל אחד מתאים להיות עקר בית. הוא הפך למדוכא ומסוגר - לצערי הוא לא מכיר בבעיה וככל שניסינו לפקוח את עיניו ולסייע לו (אני, משפחה וחברים) אנו נתקלים בקיר אטום. אני לא יודעת מה מצבך האישי - אבל - דמיין שבן/בת הזוג שלך נמצאים רוב היום בבית. אתה קם בבוקר הולך לעבודה - אתה חוזר - לא זוכה למינימום יחס, הבית הפוך, כיור מלא, בן/בת הזוג "עסוק/ה" מאוד בסמרטפון/מחשב, כמובן עדיין בפיג'מה, לפעמים אפילו תקבל במהלך יום העבודה טלפון - "בבקשה תקנה בסופר / בית מרקחת" וכו' , אה - ושכחתי לציין - על מנת שיהיה לו נוח ונעים להסיע את הילד לגן (אם טרח לקום בבוקר בזמן) הוא גם זוכה לנהוג ברכב ליסינג חדש מרווח ואוטומטי מהעבודה שלי!!! ואני נוהגת ברכב הפרטי "הטרנטה" ... ועכשיו - מי לא ראוי למי?

היי
אני מבין שאת לא מרוצה מתפקוד בעלך בשנה האחרונה באופן כזה שגורם לך לאבד את כל הביטחון שהיה לך בו, ומה שבעיקר מציק לך כעת זה איך אני שומרת על עצמי לפני שהוא מושך גם אותי לתהום, אם הבנתי אותך נכון...הרי שניסית את כל הדרכים שהיו ברשותך כדי להניע אותו שוב לחזור למעגל העבודה כפי שהצלחת לעשות זאת בעבר, ושאלת השאלות שלך...מה לא עובד היום שעבד פעם?
תרשי לי להאיר את עינייך: נכון שמאחוריי כל גבר מצליח עומדת אשה חזקה וכו', ואני מאמין לך שבזכותך הוא הגיע לאן שהגיע, הכל טוב ויפה. אבל... גברת נכבדה, אנשים משתנים העולם משתנה, ולכן חבל שתלחמי איתו בעניין הזה שיחזור להיות מי שהוא היה קודם! א. זה לא יעזור הוא כבר לא שם. ב. ככל שנכריח מישהו לעשות דבר מה כך הוא יתנגד -טבע האדם.
מה אני מציע?
אמר החכם-מעט מן האור דוחה הרבה מהחושך! גם אם תרביצי לחושך כל היום עם מטאטא גדול...הוא לא יברח... הפתרון הוא להדליק נר קטן שיבריח את החושך מייד!
תחפשי קורסים או סדנאות שיכולים לעניין אותך ואותו, קורסים שעושים טוב על הנשמה יכולים להצית אצלו שוב את ניצוץ החיים ומשם הדרך תהייה פתוחה וקלה יותר להגשמת כל הדברים שאת רוצה שהוא ייעשה, או ח"ו...דברים שהוא רוצה,
שבת שלום ובהצלחה
אה ועוד דבר אחד אל תהיי מודאגת מחקרים הוכיחו שדאגה לא מביאה תוצאות אף פעם! הראיה? שלא ממליצים על זה כתרופת פלא.

שלום לך
להתמודד שנתיים עם בן זוג לא מתפקד, זה מספיק זמן כדי לקחת החלטה, אני לא חושבת שאת צריכה להיות שבוייה בתחושת ה"קורבנות" שלו. הוא היחיד שיכול לעזור לעצמו לצאת מהמצב, ולכן כדאי שיבין שעליו למצוא את הדרך לטפל בעצמו אם על ידי פסיכולוג כדי לצאת מהדיכאון או על ידי אימון לבניית מטרה חדשה בחייו וכו'
עליו להבין שיש לו אחריות, את לא אמא שלו ותפקידך לא לסעוד אותו עד אין קץ, גם לך יש צורך בבעל מתפקד שיעניק לך ביטחון ואהבה. סה"כ זה נראה מצב די "נוח" להאשים את כל העולם ולא לקחת אחריות ובכל זאת לקבל קורת גג משפחה וכו'. לדעתי הגיע זמן המעשים, עליו להבין שהוא עשוי להפסיד אותך במידה ולא ירצה להתנהג באופן בוגר לצאת לעולם ולהתמודד.

בהצלחה
גלאי סיגלית - יעוץ זוגי בדרום

שלום סיגלית,

תודה על התגובה המחזקת. אני מניחה שעכשיו ה"טריק" יהיה למצוא את המילים הנכונות ולנהל נכון את השיחה עם בעלי שהמסר שלה הוא: "קח את עצמך בידיים כי יש לך הרבה לאבד..." על מנת שיהיו תוצאות חיוביות...

יש טיפים כל שהם לשיחה כזו?

שלום לך,
בהחלט כן, המסר שציינת כאן חד וברור, אך חשוב שהוא לא ייתפוס את זה כאיום אלא כהזדמנות נוספת, עליו להבין שאת לצידו אך את רוצה להציב גבולות של זמן, למצב הנוכחי, כי את זועקת לשינוי. שתפי אותו בתחושותייך, בתסכול וברצון שלך שתעלו חזרה על דרך המלך. השתדלי להימנע מסגנון מאשים במקום זאת צייני עובדות ורגשות, הזכירי ושבחי את יכולותיו, הציעי לו ללכת לקבל עזרה.
עלייך לנהל שיחה אסרטיבית אך לא תוקפנית, חשוב שתהיי בהירה וברורה לגבי מטרותייך. והדבר החשוב ביותר שתגיעו בסוף השיחה למסקנות שיובילו לדרך פעולה ממשית, מי עושה מה? ומתי?

בהצלחה,
גלאי סיגלית ייעוץ זוגי בדרום

שלום לך,
מדברייך עולה שבעלך במשבר מאוד קשה. מאדם שהיה בתפקיד בכיר, מפרנס טוב את המשפחה, הפך להיות מובטל ו"חסר ערך" בעיקר בעיני עצמו. זו התמודדות לא פשוטה עבור גבר שהיה בתפקיד המפרנס לשבת על הכורסה כשאשה מפרנסת.
יחד עם זאת הוא גם לא מוכן להוריד מהסטטוס של עצמו ולקחת עבודה פחות בכירה ממה שכבר היה לו. הוא הגיע לשיאו המקצועי ומרגיש שהוא בירידה בשלב מוקדם מידי בחיים.
המצב עבורך אינו פשוט מאחר ואת צריכה להתמודד עם המרירות והקושי שזה מייצר בבית אבל אני לא בטוחה שפרידה זה הדבר הנכון לעשות כרגע.
אין ספק שבעלך צריך עזרה מקצועית אבל גם ייעוץ זוגי בהחלט נחוץ כאן ואפשר לשלב בין השניים. ניתן להגיע לייעוץ זוגי ביחד או את לבד ובמקביל הוא ילך לאימון אישי שכדי להבין מדוע הוא שוקע ואינו מצליח "להרים את עצמו מהכורסה".
רק אם תהליך שכזה לא יעזור והמצב ישאר כזה או יתדרדר, תוכלי לקבל החלטה לעזוב את הזוגיות הזו ולהמשיך הלאה.

לגבי שאלתך בעניין התשלום במקרה של גרושין, אני מציעה לך להתייעץ עם עורך דין שיתן לך תשובות מדוייקות בנושא.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית