מיואשת

פזית שלום,
את שבורה וזה נורמלי, את בתהליך של פירוק המשפחה ו 8 חודשים זה זמן רב של המתנה. זה בעצם לא גרושה אבל גם לא נשואה.
את חושבת שעשית טעות שנתת לו ללכת אבל למה את חושבת שההחלטה היא רק שלך? הוא בחר ללכת לא בגלל שנתת לו אלא בגלל שהוא החליט שהוא לא רוצה להיות בזוגיות הזו יותר. לא פרטת איזה זוג הייתם אםהיו מריבות או סתם שיגרה מעייפת אבל ברור שהוא קיבל החלטה ואת מנסה לשנות את ההחלטה שלו באמצעות העצבות של הילד.
ילד עצוב זה קורע את הלב אך זו לא סיבה להשאר יחד אם לא טוב בזוגיות.
אני חושבת שאם את תקחי את עצמך בידיים ותתחילי לבנות לעצמך חיים מלאים בעניין אז גם הילד שלך יהיה פחות עצוב, כי לראות את אמא עצובה זה לא ממש נעים.
פזית יקרה, אין לך מה לכעוס על עצמך, פשוט תסתכלי על המציאות בעיניים פקוחות תתחילי לארגן לך את חייך בצורה שתיהיה לך טובה.
אם הוא רוצה להתגרש תתחילו להניע את הגרושים כדי שלא תישארי רק פרודה אלא כדי שתיהיה אישה חופשיה לצאת ולבלות ולהכיר בני זוג חדשים.
קחי חברה טובה וצאי איתה לקפה ולסרט ובכלל תחיי את חייך בלי קשר אליו.
המצב הגרוע ביותר הוא להכניס את החיים להמתנה וזה מה שאת עושה כרגע.

ממליצה בחום על אימון אישי כדי שתוכלי לצאת בקלות מהמצב אליו נכנסת.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

שלום לך,
הצרה היא שהוא יודע מה הוא רוצה, למעשה מה שהוא לא רוצה...הוא לא רוצה יותר קשר איתך "עכשיו"..זו מילת המפתח.
אל תכעסי על עצמך שכביכול נתת לו ללכת, כי הוא היה הולך בין כה וכה....מערכת היחסים שלכם היא לקויה מאוד....בעלך צודק בהקשר זה, לא מביאים ילד נוסף למערכת כזו, אלא אם מתקנים אותה.
תתפלאי... למרות הכל, ואעפ"כ, אני מאמין שזה ניתן.
אני קורא בין המילים שלו שהוא עדיין מתגעגע אליך....אפילו שהוא לא אומר זאת.
כבר תיקנתי מערכות גרועות משלך, אשמח לעזור לכם.
רוטרי