בעלי בוגד בי

אני נשואה תשע שנים +שלושה ילדים,ולפני שלושה חודשים גיליתי שבעלי בקשר עם מישהי, אני מרוסקת לא יכולה לתפקד.הזוי ורע!!!!! לא יודעת מה לעשות??? להתגרש?להיפרד??? זה עצוב קשה אני מרגישה שאני לא יכולה להתמודד עם זה!!!!!! זה גדול עלי!!!! אחותי-תתפללי זה הדבר היחיד שפשר לעשות בכזה מצב! תביני אי אפשר כמעט לבנות אחרי דבר כזה אימון!!אי אפשר.כל דבר מחשיד כל דבר מזכיר.את חיה בפחדים .

נשואה הרבה שנים. בתקופה של יחסים מתוחים, הוא (הבעל) בגד במשך שלוש שנים.
כשגיליתי. התמוטטתי . (רזיתי 20 תוך חודשיים. זה עשה לי מצוין לפיגורה).
לקחתי עו״ד. הזמנתי את הבעל לשיחה. רציתי לפוצץ הכל. אבל לא עשיתי זאת
הלכנו לטיפול זוגי. הוא ניתק את הקשר במיידי בכה, אמר ״טעיתי״ .
קבלתי אותו בחזרה. אבל לעולם לא אסלח לו. למרות שהוא חלומו של כל מטפל זוגי.
מתנהג כמו בעל אוהב ומשקיע. אבל זה כבר מאוחר מדי. ליבי כבר לא שלו.
עכשיו לי יש מאהב. כי איני מרגישה מחויבות כלפי מי שבגד בי.
הוא כמובן לא יודע. ואם ידע (אני מקווה שלא, אבל זאת גם אפשרות) - שיתמודד.

את אישה חכמה ועניינית אני לא דוגל בבגידות ..אם כי זה קיים המון בשני המינים ולכן תפנקי ותפצי את עצמך בכל דרך שעושה לך טוב...לא נפרט כאן........בהצלחה וזהירות...

אנשים מטבעם סקרנים לגבי אחרים. אוהבים לחוות, אוהבים להתנסות. (יש יותר יש פחות). כשקשר מתחזק והופכים לזוג ״מקריבים״ את הסקרנות הטבעית הזאת . כמובן שזה מתייחס לזוגיות מונוגמית. במקרה של זוגיות פתוחה הכללים אחרים. בכל מקרה כל זוג יוצר לעצמו את הכללים. ו נאמנות זה אחד מהם (בדרך כלל).
אצלי כך זה היה (בהסכם הזוגי הלא כתוב). בעיני בגידה מבטלת את המחויבות הזוגית .
איני בוגדת כי אני רוצה ״להחזיר״. אבל היות ואיני מרגישה מחויבת לזוגיות , מתנהגת ומרגישה מחויבת רק לעצמי ומתנהגת בהתאם (עם מגבלות של עולם אסור).
ומרגישה שבעלי בהחלט הרוויח את הצביעות שלי כלפיו, למרות שמטבעי איני כזאת.
פסיכולוגים ללא ספק יגידו שיש לי שריטה בראש. וזה נכון. אבל היות וזאת לא שריטה שאפשר לרפא אז מה שנותר זה ללמוד לחיות איתה.

אני מעריצה אותך זה זכות להתאהב שנית גם אם בעלך יגלה הוא יבין שאת לא מובן מאליו

אני מקווה שגם ההפך זוהי הגישה - הגישה תהיה שווה לגבי גברים שמוצאים עצמם נבגדים ע"י בת זוגם. לצערי, עדיין נשים נתפסות כמי "שניתן להבין למה הן עשו זאת" ברמה גבוהה יותר מאשר גברים. הדעה הרווחת היא לדאבוני כי הגבר מחפש ריגוש "כי אין לו את זה בבית" ואני אומר כי הדבר שווה ביותר גם אצל נשים הבטוחות בעצמן כי לא משנה מה יהיה הן מעל לחוק ויקבלו בכל מקרה את מבוקשן. לדעתי, לא צריך "להראות" כי גם את יכולה בעל שבוגד ואשה שבוגדת שניהם בזויים בעיני. אתה/את רוצה חיים אחרים ולא את בן/בת הזוג - כמו שאתה עושה מאמץ לעשות בסתר עשה מאמץ לבטל את הנישואים שלך ו/או עמוד ואמור את האמת. ואז צא/צאי לדרך שבה בחרת..

לצערי זה קרה גם לי. גיליתי לפני שנה. למרות שכביכול אנחנו יחד, האמון בו נפגע קשות. איך ניתן להתמודד? עזרה מפסיכולוג לא ממש עזרה לי. יש במחוז מרכז קבוצת תמיכה או משהו מאין זה? תודה, נדיה

היי טלי, קשה לי, טרם החלמתי מהגילוי. מנסה לעשות דברים שאני אוהבת,אבל קשה מאד להתעלם. נראה לי שאזכור לו את הבגידה עד סוף חיי. נדיה

היי מה שלומך??? איך את ממשיכה להתמודד אחרי שגילת את הבגידה??? גם אני נבגדת אחרי 14 שנה

גם בני בגד באשתו שנה שלמה, התאהבות מקומית, והיא המתינה לו כי אהבה אותו ולא בגלל שני ילדיהם.

זה כואב, משפיל אבל אם את מרגישה שעדיין יש בך אהבה כלפיו, תבלעי את הרוק...

טלי שלום,
להיות נבגד זה זה מעליב זה משפיל וכל התחושות מהסוג הזה צפות ועולות וקשה מאוד מאוד להתמודד איתן. ולכן הדרך האינסטינקטיבית שלנו היא להגיד - "להתגש".
אבל רגע לפני שבוחרים בדרך הזו צריך להבין למה זה קרה מה הסיבה שהוא בחר במישהי אחרת.
יש לזה כמה תשובות שלא ארחיב אותן כאן אבל בהרבה מיקרים זה סוג של התמודדות שלו עם מה שלא טוב. במקום להתמודד מולך ולהגיד לא טוב לי הוא בוחר "לטאטא מתחת לשטיח" ולמצוא את רגעי השלווה שלו במקום אחר.
בהרבה מאוד מהמקרים אין התאהבות באמת אלא סוג של אדרנלין מעצם המעשה.
אני מציעה לך בחום רגע לפני שאת נשברת לנסות להבין מה לא טוב לא איתך. מה הוא מוצא שם שאין לו איתך. אולי תגלי שהדברים לא כאלה מסובכים.

אני מציעה לפנות לייעוץ זוגי, ומזמינה אתכם לפגישת הכרות.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת אישית וזוגית

המנסה להחזיר את האמון בבן זוג שבגד. מניסיון, מאוד קשה (אם בכלל)
האמת היא ששום דבר לא מצדיק בגידה. לא מינית ולא רגשית.
תמיד יש אפשרות לתקשרת וגם לפנות ליעוץ זוגי (לפני, לא אחרי בגידה).
גם אם לבן/ת הזוג הנבגד יש חלק באחריות ליחסים אין לגלגל אליהם את האשמה.
נכון, תמיד הסיבות נעוצות ביחסים הזוגיים המשובשים. יש אחריות משותפת.
אבל אשמה היא רק של הבוגד עצמו.

דברי אינם נאמרים נגדך אישית אלה כביקורת על הגישה הכללית הגורסת שהנבגד/ת צריכים לקחת על עצמם חלק מהאשמה לבגידה וכך יקל עליהם לסלוח לבוגד.

דונה יקרה,

אני מסכימה עם כל מילה שאת כותבת ואין בדברי אף משפט שגורס אחרת.
בגידה היא פתרון רע לבעיות בנישואין.
אין ספק שלמצוא את הפתרונות בדרכים מקובלות זו הדרך הנכונה ובגידה היא בריחה ולא פתרון.
יחד עם זאת אם רוצים למרות הכל להשאר יחד אז צריך להבין שהבגידה נעשתה כי לא טוב במערכת היחסים וצריך למצוא לזה את הפתרונות בלי שום קשר למי אשם בהתדרדות מערכת היחסים ובלי קשר לזה שהיתה בגידה.
אם לא ימצאו פתרונות לבעיות בנישואים אז הבגידות ימשיכו או שיהיו גרושין ולכן צריך להחליט אם רוצים לפתור את הבעיות או רוצים להמשיך את החיים עם כל הבעיות עד שיהיה בלתי נסבל...

אני רוצה לציין שישנם מיקרים שבהם בגידה נעשית בלי שום קשר למה שקורה בזוגיות ויש לה סיבות אחרות לחלוטין - אבל זה כבר דיון אחר ..
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית