מרגיש שלא נגמר

אני כבר שנה ו8 חודשים אחרי זוגיות מורכבת מאוד של שנתיים וחצי בסכ"ה עם חצי שנה לפני הפרידה הראשונה קשה , פרידה של חודשיים וחזרה לעוד חודשיים
ונזכיר גם את התחושה שלי בשנה וחצי " אני צריכה לברוח"
הוא היה האהבה הראשונה שלי, אני בטוחה בכך שאני עושה אידאליזציה, כי בת'כלס בפועל ממש לא אהבתי את אורח החיים המשותף שלנו , אבל בעיקר נבהלתי שכתוצאה מאיך שהוא חי היום אני אסבול איתו בעתיד. ואחרי המון רע זה נגמר

והיום אני 4 חודשים בקשר שלחבר ולי יש אורח חיים מתאים וקשר פתוח ונכון
אני שומרת על קשריי החברתיים והמשפחתיים והתחלתי מסלול חדש בחיים
בקרוב יומהולדתו של האקס... והכל חוזר , גם בחודשיים הראשונים עם החדש רוב הזמן חשבתי על האקס וברור שבשנה ומשהו שהייתי לבד למרות דייטים , זה נגמר ממש רע
אין לי מושג מי האדם הזה היום, וגם ראיתי כתבה שקשורה לסיבות בגללן נבהלתי מהחיים איתו , למרות שיוצא כך שאני נתפסת לבחורים מזן מאוד מסויים כנראה, אז כך שגם החבר הנוכחי יעבוד בעבודה דורשת, אבל פה ישלנו קשר ותקשורת נכונה ובריאה

האלמנט האחרון בקשר שלנו יותר משנה אחרי הפרידה וקצת לפני הקשר הנוכחי היה כועס ורע , ועם הנוכחי יש המון דברים טובים
אז למה אני עדין לא מצליחה להבין איך יכול להיות שאנחנו לא ביחד? שאני לא אחגוג לו יומהולדת?
ומה שבכלל עצוב שבתור הבן-אדם שאני זוכרת אני לא רציתי שום ידידות איתו, בניגוד אליו... אבל באיזושהי השוואה אולי לא רציונלית לחבר , אני מדמה לי שהשיחות שלנו והקשר הנפשי היה יותר טוב ועמוק.. דבר שמאוד מטריד אותי
בשאר התחומים הנוכחי "מנצח" את האקס ובגדול.

גם אציין שהחבר אמר שזה מוזר איך אחרי זמן רואים אקסים ומוזר איך פעם שמחו לראות והיום כלום וזה בגלל שיש מישהי אחרת בלב, אני לא אמרתי כלום...
כיביכול האקס ואני לא נחזור לעולם כי היה רע וחזרנו וראינו שהיה רע וגם למרות הכל אין לנו באמת עתיד ביחד... אז למה כל הרגשות האלה? כ"כ הרבה זמן אחרי...