איך להישאר

אני בידיעה שהרבה מאיך שאני בזוגיות הנוכחית זה גם השפעה של הקודמת
אבל ברוב זה הפתיחות והלא לשמור דברים, אני שמה לב לתופעה שכשהתייחסתי לבחור כמישהו אחרי האקס וכמשהו זמני היה לי יותר קל בקשר, נפגשים מבלים וכו' ולא יותר מדי אכפת לי מעבר, דואגת לשמור על הרצונות שלי ויש זרימה בקשר
אבל כנראה שכשאני איזה 4 חודשים עם בחור, קרה גם עם האקס, משהו בי משתבש... אולי זה קשור גם לזה שהיום אני בתחילת-אמצע שנות ה20 אבל זה גם היה בזוגיות הראשונה , אני מתחילה לבדוק האם תפיסת העולם ואורח החיים של הבחור מתאים אממ כן ת'כלס אני בודקת להקמת משפחה לאיך הוא יהיה בתור אבא, נהנתי בתחילת הקשר שכן היה לי את הספייס שלי וזמן להכל וכן זמן לביחד, אבל ככל שהקשר מתפתח אני רוצה את ההרגשה שהוא יהיה פנוי עבורי יותר אבל לא רוצה לכפות את עצמי עליו וכמו שציינתי המחשבות האם תפיסת העולם שלו בקשר לשילוב עבודה וחיים מעבר נראית לי או לא...
אני מודעת לעובדה שיש לנו קשר טוב ובריא וכיף לי איתו , דבר שמהזמן שהייתי לבד מאוד קשה למצוא , ואני יודעת שאם נפרד לא יהיה לי פשוט למצוא בחור כזה וכנראה אהיה הרבה זמן לבד , תנו לי כלים איך להיות בכאן ועכשיו בזוגיות הזו ולא לחשוש מהעתיד, הרי כל בחור שאכיר כנראה יהיו את המרכוביות שלו, אני מניחה שמה שכואב לי קצת זה זה שעם האקס לא הצלחנו להתמודד עם הקשר למרות כל הרצון
ופה עם מישהו שהוא לא האקס מוצאים פתרונים יותר נכונים ורגועים...מוזר לי באיזשהו אופן שעם אחר זה כן יהיה למרות שגם עם אחרים כמו שידעתי לכל אחד יהיו את העניינים שלו , מה שבעיקר שונה זו באמת הפתיחות והשיחות על כל דבר שיכול להפריע, למרות שגם בזה אני מגלה שעם הזמן אני קצת "חוטאת" ו"לא נעים" לי קצת לעשות בדיוק איך שאני רוצה כי אני מודעת לזה שעצם הזוגיות והזוגיות עצמה מביאה לי הרבה יותר בחיים מאשר העיסוקים האחרים... דבר שגם לשעצמו מטריד והטריד אותי גם כשלא הייתי בזוגיות, האם לא מספיק טוב לי פשוט לבד.
וגם עצה שנתתם פה לא מעט , בזמן שהחבר בעבודתו או עיסוקיו זהו זמן טוב עבורי להגביר את עיסוקי ותחביביי שלי אבל אולי קצת מוזר להתעמק בזה...סוג של מרגיש לי שאני ארצה "להתאים" את עצמי לבן-הזוג וזה נתפס בעייני מקום לא טוב ...