חודשיים לאחר גילוי בגידה

יששכר שלום

אני מעריך מאוד את ההתייחסויות המקצועיות שלך ואיני מעוניין שזה יתפרש חלילה כביקורת עליך, אבל נראה לי מעט לא אתי ולא מקצועי להציע לגברת להגיע אליך לטיפול כאשר היא ציינה בשאלה שהיא ובעלה נמצאים כבר בעיצומו של הליך טיפולי.

אני מודה שפספסתי את הקטע שהזוג כבר נמצא בטיפול, על כן זו היתה שגיאה מצידי.
איני נוהג בדרך זו.
מאחל להם הצלחה בטיפול.
רוטרי

כאחד שעבר את זה (אשתי בגדה בי) אני כבר כמעט שנתיים אחרי כולל טיפול זוגי.

כמוך עברתי את כל השלבים שציינת כולל החקירות עד שהחלטתי באופן מודע שאיני מעוניין לדעת עוד מעבר, היות שהכאב והעומס הרגשי היה כבד לי מידי וברור לי שגם כיום יש דברים שאינני יודע אותם במלואם.

חשוב שתדעי, הכאב אף פעם לא עובר לחלוטין והצלקת האיומה בנפש תמיד תהיה. הזמן לא באמת מעמעם את הכאב הוא רק מאפשר לנו להמשיך לתפקד ולחיות את חיי היום יום בצורה סבירה.

אני ממשיל בגידה של בן זוג לאבדן של ילד אהוב, האם טיפול פסיכולוגי או זוגי לא יכול להעלים את הכאב על אבדן כזה? אבל כפי שכתבתי הזמן שעובר מאפשר לקיים חיים סבירים עם אירועים ורגעים שמחים.

אני אוהב את אשתי ואשתי אוהבת אותי והחלטנו שלא לפרק את הנישואין, היא מבחינתה עושה הרבה על מנת להחזיר את האמון שאבד בה, יחד עם זה תמיד יישאר הנימה של הספק והחשדנות, מי שנפגע פעם אחת ויצא "טמבל" לא יכול להרשות לעצמו לצאת כך שנית.

חשוב לברר אם יש בסיס משותף לחיים ואם יש רצון כן ואמיתי של שני הצדדים לנסות לתקן, אם כן אז כל הייסורים הללו שווים אך אם לא כדאי ואף רצוי לפרק.

קחי בחשבון שגם החלטה לפרק ואפילו פתיחת פרק ב' חדש לא תגרום לנפש להירפא והצלקות והטראומה מהאירוע שעברת עם בן הזוג הקודם יישארו גם בהמשך ולכן יש לשקול היטב את ההחלטה ולא רק לפעול מהבטן או כייצר נקמה בבן הזוג.

לסיכום, לצערי עברנו (כלל הנבגדים) סוג של "רצח", רצח של הנפש שלנו, רצח שילווה אותנו עד לסוף חיינו וכדאי שכל מי שחושב לבגוד בבן זוגו יחשוב אם הוא מוכן לרצוח את הנפש של בן זוגו ולגרום לו נזק לכל חייו.

תודה על דבריך הכנים. אין לי ספק שכאבך עדיין גדול, אחרת אני מניחה לא היית ממשיך להתבונן בפורום כזה לאחר שנתיים. ובכל זאת.
אכן אבדן ורצח חשים לי נכונים וקרובים לתחושותי. השאלה הגדולה היא האם חיים סבירים, אף אם הם עם רגעים משמחים, שווים את מאמץ השיקום. הרי אחרי כל מה שאני עוברת ועוד אעבור בעתיד, אני רוצה מעבר לסביר.
אם הכאב ממשיך גם לאחר שנתיים, אינני בטוחה שאני רוצה להמשיך ולחוות זאת. וכוונתי איננה להמשיך גרושה או נשואה, זה כפי שכתבת בכל מקרה לא יסייע לכאב. להמשיך בכלל.