כאב הבגידה

לפני נישואי לפני יותר מ-30 שנים היתה לי חברה, עמדנו להנשא, אלא שלקראת החתונה (לאחר שכבר עברנו לגור ביחד) התברר לי שמוטב שלא נינשא (למרות החברה שלי המשיכה לרצות בי מאד), ונפרדנו. לאחר שנים אחדות של רווקות פגשתי נערה אחרת, ושוב - היא היתה זאת שלחצה להתחתן, והפעם הצליחה ונישאנו זה לזו. במהלך שנות-נישואינו אסרה עלי אשתי להזכיר בכל דרך שהיא את זאת שהיתה חברתי לפניה, וביטאה ריגשות קנאה עזים על שלא היא היתה הראשונה והיחידה. לה עצמה היו חברים אחדים לפני, והיא אפילו הכירה לי אחד או שנים מהם. ואז, אחרי יותר מ-30 שנות-נישואין ובנות ובנים שנולדו לנו (ובינתיים התבגרו והקימו משפחות משל עצמם), אשתי קמה ועזבה אותי במהלך חד-צדדי. כל נסיונותי מאז (כבר שנים אחדות) לפייס אותה ולחזר אחריה ולהשיב למשפחתנו שלום-בית עלו בתוהו. נשארתי נאמן לה (כבר שנים אחדות !) ואינני יכול להעלות על דעתי או בלבי אפשרות שאצור קשר עם אישה אחרת. מבחינתי זאת תהיה בגידה באשתי משכבר ! אלא שהיא כנראה יצרה קשר עם גבר אחר ! אני אמנם לא מרגיש בדיוק "קנאה", אבל מאד כועס, ו'שובר לעצמי את הראש' האם הענין אבוד, והאם עלי להשלים עם התנזרותי מעכשיו ועד סוף חיי מקשר עם אישה: חברתי, אישי וגם מיני. נדמה לי ש"עצה מקצועית" לא תוציא ממני את ההרגשה הנ"ל ואת המחשבה ש'גמרתי' לתמיד. בכל זאת מצאתי לנכון להעלות את סיפורי בפומבי.

תום שלום,
אין ספק שהסיפור שלך כואב ולא נעים אבל שים לב לבחירות שלך בתוך הסיפור הזה.
גרושתך אישה קנאית, ואתה הסכמת לאורך השנים להתנזר מלהזכיר נשים מעברך אך הסכמת להכיר גברים מעברה. היא בחרה ללכת ואתה נשאר נאמן לאישה שאין לך שום חובת נאמנות כלפיה. היא בחרה להפרד אבל אתה בוחר יום אחרי יום להעניש את עצמך.ניסית לבדוק מדוע אתה מעניש את עצמך? למה אתה גוזר על עצמך התנזרות ריגשית ופיזית?
בעצם בלכתה ממך היא שיחררה אותך, הפכת לאדם חופשי אך אתה בוחר לשים את הכבלים על עצמך.
אין ספק שיש עניין שאתה צריך להבין עם עצמך ולמענך עשה זאת כמה שיותר מהר כדי שלא תצטער שלא עשית את זה קודם.

אשמח לעזור,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

כן, פשוט אהבה. אני אוהב את האישה שכבר לא אתי, ולא יכול לדמיין לעצמי אותי מתקרב לאישה אחרת (היו אישה אחרת אחת או שתים, בודדות בעצמן, שחיפשו את קרבתי). בחלומות-הלילה ובחזיונות-היום אני "רואה" אותנו מתחברים שוב, וכבר אמרו לי שאני משלה את עצמי. אולי משלה, אבל לא יכול "להשתחרר" כדברייך, או "לשחרר את עצמי" לאחר שהיא "שחררה" אותי. היה אפילו מי שניסה לעזור לי בכך שיעץ: אם היא כל-כך קנאית, אולי דווקא אם היא תשמע מפי השמועה והרכילות שמצאת לך אישה אחרת, היא "תחזור אליך בריצה" ?! העיקר שלא תהיה "שייך" למישהי אחרת ! ותגובתי: אז זאת תהיה בגידה כפולה; גם אבגוד באשתי ש'מרדה' בי (כלשון-ההלכה היהודית) וגם אהיה בבחינת שקרן ובוגד ומנצל לרעה אישה אחרת, שאניח לה להתקרב אלי רק כ"טקטיקה" על מנת לאמיתו של דבר להחזיר אלי את אשתי. ועוד הערה, לכאורה לא חשובה, אבל לפי הכרותי והתרשמותי, יש לה משמעות: שלושה יועצים בעלי-השפעה על אשתי ישנם, שכנראה יעצו לה לעזוב אותי. לאחר זמן נודע לי שהיועץ האחד, פסיכותרפיסט, התגרש בעצמו מאשתו. לאחרונה התברר שגם היועצת האחרת, עורכת-דין, התגרשה גם היא מהן-זוגה ואבי ילידהם. נו ! והיועץ השלישי, בן-משפחה, בגד גם הוא באשתו ועבר לגור עם אישה אחרת שהכיר בעבודתם, ורק לאחר כמה חודשים, כאשר אשתו ואם-ילדיהם הגיבה בחומרה תקיפה, הוא חזר אליה "על הברכיים". אז אם זאת "קבוצת-התמיכה" של אשתי, איך אוכל להתמודד איתם ואיתה ? כנראה שנשאר לי רק להמשיך להשלות את עצמי, ו"להשרף" באהבתי, עד סוף-ימי. תום.