האם להתגרש?

מיכאלה יקירתי,
שאלתך היא שאלת המיליון דולר....הפתרון שווה אפילו יותר...אני יכול לומר לך כמטפל זוגי ומיני, שמרבית הזוגות הנשואים עם ותק כמו שלך (בעשור השלישי לנישואים), חשים כמוך, גברים ונשים. רובם אינם מתגרשים מחשש כלכלי, וחלקם מחוסר היכולת לחתוך....כמוך.
אך יש כאלו שמעיזים ושפר חלקם, אחרים קיבלו הדרכה זוגית ומינית שונה משהכירו והזוגיות שלהם השתפרה,.
מה שאני מציע לכם הוא כדלקמן: בטרם ההחלטה קרדינליות של 'לחתוך', נסו תקופה קצרה של ייעוץ והדרכה, אם יצליח?? הרווחתם בגדול!! אם לא יצליח, שוב הרווחתם!!
כי הפעם תוכלו לחתוך עם מצפון נקי, עם תקווה לעתיד, ועם תובנות חדשות.
להזכירך, אשה בגילך נחשבת לאשה צעירה. ה-49 של היום, זה ה-39 שלפני 20 שנים.
אני מזמין אתכם, או אותך (אם תרצי לבוא בגפך), לקליניקה שלי, על מנת לעשות את ההחלטה הנכונה לטובת המשך חייך...
אגב, אוכל גם לעזור לכם אף בהיפרדות יפה ומכובדת, אם תחליטו שזה רצונכם...
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות ולמיניותו מגשר 0505531397

נהוג לומר ש"דרושים שנים לטנגו". כלומר: כדי לעשות משהו ביחד (כמו ריקוד טנגו) 2 השותפים הפוטנציאליים צריכים להסכים על כך. כך בדרך כלל בנישואים. (אלא אם מדובר בכפייה גלויה או סמויה של הנישואין על אחד הנישאים). מה על 'שבירת' קשר-הנישואין ? כאן לכאורה די בהחלטה של 'צד' אחד'. די שאחד מבני-הזוג החליט להפרד מבת/בן זוגו/ה, כדי שהקשר בין השנים לא ימשך. לא חשוב אם לאחד מן השנים זה ממוטט את חייו ומאמלל אותו. די שאחד מהשנים רוצה בכך, וסובר שיהיה לו או לה טוב יותר לאחר פרידה. יש בזה אבסורד, למרות הנטיה מקובלת לראות זאת כ"הגיוני" והגון, ולמרות שזאת המציאות ברבים ממקרי-הפרידה. בדין היהודי גט ניתן רק ע"י האיש (ולא ע"י האישה) וכך בדין המוסלמי - רק הגבר יכול לגרש את אשתו. לאישה נשארה רק האפשרות פשוט לקום וללכת בפועל. אמנם ישנן 'הסכמי-גירושין' (ובהם גם 'הסכמי טרום-נישואין' המסדירים עוד לפני החתונה את כל העניינים שעלולים לצוץ אם אחד מ-2 הצדדים ירצה לאחר זמן להפרד). למיטב ידיעתי, רק בדין הנוצרי-קתולי אין אפשרות של 'פירוק חבילת-הנישואין', והאמירה במעמד הנישואין "לטוב ולרע, בבריאות ובחולי... עד שהמוות יפריד בינינו" 'יצוקה בסלע', ואי-אפשר להמלט ממנה באופן מוכר ורשמי. מדוע לא ימצא 'פוסק-דור' אמיץ ויודע-הלכה, שיפסוק שגם בדין היהודי - רק הסכמה של שני הצדדים להפרד תאפשר אותה, ועד שתושג הסכמה כזאת - תפקידו של בית-הדין לשכנע את 2 השותפים לקשר-הנישואין (לשכנע ולא לחייב או לכפות, אפילו באמצעות סנקציות, עד כליאה בבית-סוהר בלי מגבלת-זמן !)) שטובת שניהם (טובת -שניהם, ולא רק טובתו של הגבר או רק טובתה של האישה) מכוונת אל הפרידה ?! לא רק לטנגו, אלא גם לוואלס (ריקוד זוגי אחר) וכמוהו לכל ריקוד של יחידים, כל אחד לחוד לאחר שרקדו יחד, דרושים שנים. לא רק "הילכו השנים יחד בלתי אם נועדו", אלא גם "יפרדו השנים אך ורק אם שניהם הסכימו להפרד !"

מקווה שאני לא פוגע בשאלתי. האם את אוהבת אותו? לאחרונה גיליתי ששווה לעשות הכל בשביל אהבה. אני נמצא בהליך פירוק (ממש בהתחלה) כי הבנתי שמה שיש לאשתי ולי זה לא אהבה, ואפילו לא זוגיות. היא לא אישה רעה, היא אפילו אמא נהדרת, אבל אחרי שנים של תחינות ובקשות לטפל בבעיות בבנינו שנענו בשלילה, ואחרי שאמרתי שזה או טיפול או גירושין והיא נאותה לטיפול, כבר היה מאוחר מדי. אם יש בינך לבין בעלך אהבה אמיתית, יש דרך לפתור את כל הבעיות. אם גם זה אין, אז אני ממליץ בחום לחפש אהבה. אסור לחיות בלי אהבה.

שלום מיכאלה.

האם בעלך מודע למחשבות שלך או לרצון שלך שהוא יהיה יותר יוזם? אני מאמינה שבמהלך השנים "אדישותו" שירתה אותך במובן מסויים ואולי זה היה אפילו נוח, ועכשיו כשהילדים גדלים את מרגישה שגם הצרכים שלך משתנים זה בהחלט ברור ולגיטימי. ראוי בעיני לתת לו הזדמנות, אולי גם הוא מרגיש וחושב על דברים באופן שונה ממך. גירושין בכל שלב בחיים זה לא דבר קל, ולכן אם את לא פנוייה כרגע כדאי שתחכי כדי שלא תקחי החלטה מתוך לחץ.
בנוסף לכך, אני מציעה לך לא לקחת את דיעותיה של בתך כשיקול, היא כבר בוגרת ובדרך לבנות את חייה ולאחר שהיא תעזוב, את היא זו שתתמודדי עם השלכות ההחלטה שתקבלי.ואסור לך לצפות לתמיכה כלשהי ממנה.

בהצלחה
גלאי סיגלית - ייעוץ זוגי בדרום