פרידה

לפני כחודשיים נפרדתי מבת הזוג. היינו ביחד 3 שנים, היא הייתה גרה אצלי והיינו מנהלים חיים משותפים ביחד. אני בן 20 והיא הייתה האהבה הראשונה שלי. בהתחלה הייתי בוכה הרבה, לא אוכל ולא מוצא עיניין בדברים ובטח שלא הנאה.

בשבועות הראשונים התגברתי די יפה (עד כמה שאפשר...) אולם כעת אני לא מרגיש שהזמן ממשיך להעויל לי.
אני עדיין מסתכל בדף הפייסבוק שלה, עדיין מקנא לה, עדיין חושב עליה הרבה וזה לא השתנה עד עכשיו. זה דורש ממני הרבה עצבים וסבל, ואני תוהה עד מתי זה ימשיך ככה? מתי סוף סוף אני אתגבר עליה סופית? לדעתי אנחנו עכשיו "במלחמה פסיכולוגית", כל אחד מאיתנו מראה כאילו הכל טוב והכל יפה. אין לי ספק שלה גם קשה למרות שהיא מראה כאילו הכל בסדר ופורח אצלה.
למרות שברציונאל אני מבין שהיא גם כואבת (לא פחות ממני) אני תוהה הרבה האם היא התגברה עלי? האם היא שכחה אותי כבר? המחשבות האלה מדכאות אותי וכאמור גורמות לי לסבל רב.

חשוב לי לציין כי איננו מתאימים ואני ריאלית מבין זאת. מה אפשר לעשות על מנת למזער את הכאב והסבל? והאם זה נורמאלי שאחרי חודשיים היא עדיין לא יוצאת לי מהראש?

בתודה,
תומר.