נבגדת ומיואשת

שלום לך,
לו הייתם בארץ הייתי מנסה לעזור לך לפתור את הבעיה בדרכים המוכרות לי.
מאחר ואת בחו"ל והואיל שסיבלך, רב אני יכול רק לומר לך שתנסי לחיות את חייך כפי שהוא חי אותם כולל הכל,.אני יודע שזה מסובך, ארץ זרה , הילדים בהשגחתך, וכו.
אבל רק כשוא ירגיש שיש לך חיים בלעדיו, וגם את מסוגלת לעשות את מה שהוא עושה.... יכול (אולי) לבוא המפנה..
בסוף שנת הלימודים חיזרי ארצה, ואז תוכלי ביתר קלות לממש את הצעתי ואת ייעוצי בהמשך.
עד אז תתאפקי, ותתנחמי ברעיון שאת עוברת לעבור מהפך....כי כשהוא יקנא לך...והוא יקנא, את תרגישי את ההבדל. ועד אז יקירתי החזיקי מעמד ומתוך מחשבה שכל הרע הזה ייגמר... את עדיין אישה צעירה, ואולי גם נראית טוב, אז הזקיפי את ראשך ואל תתני למצב לדכא אותך....
למרות שזה נראה לך סוף העולם... יש דברים גרועים מאלו כגון: בעיות בריאות וכו. בסופו של דבר אם תחשבי כך, זה בוודאי יקל עליך עד שהבעיה תיפתר.
בחיי היום יום, החזיקי מעמד, אל תנג'סי לו תהיי אדישה אליו, ואז תראי את המהפך.
רוטרי יששכר מומחה למיניות ולזוגיות.

קראתי את תסכולך, כל מילותיו של רוטרי, אכן נכונות....
לכי עם זרם החיים שלך, תחיי לצידו (לא איתו), תהני, תכייפי, מצאי לך אפילו נני נחמדה שתטפל בילדים כשאת בשעות התאווררות.
זכרי תמיד, אין לנו לבטל את עצמנו, גם לא בשביל בן הזוג שלנו, גם כשהיחסים טובים... לדאבוננו, הם תמיד צריכים להרגיש מעט "מאויימים" מאיתנו, לא משנה בתקופת היחסים (באם בתקופה טובה או תקופה פחות טובה), כלל ברזל!!! תאמצי אותו!!!
אני מבינה את הרגשתך, התחושה בחיים שבארץ זרה יותר מנוכרת, רחוק מהמשפחה והחברים, זה מעט יותר קשה. אני סומכת עלייך, מצאי לך את חוג חברים חדשים ותחיי בשביל עצמך ובשביל הילדים!!!
הגלגל מסתובב... כשאנחנו אחרי לידות, אנחנו בתקופה הכי פחות נחמדה שלנו.... אל תוותרי לעצמך... תגדילי ראש ומצאי את העיסוקים שלך. יום יבוא, והבחירה תהיה בידיים שלך, האם להמשיך בזוגיות או להפסיק (הוא זה שישתרך אחרייך...).

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, חזקי ואמצי!!! בהצלחה וברכת חג שמח!!