מאיפה מתחילים?

בת 41 אמא ל 2 ילדים מדהימים 11 ו8 מודה ומתוודה הם כל חיי!!! נישאתי לפני 12 שנים הנישואים היו קשים מההתחלה! בעלי הוא הבן הקטן של אמא מתוך 6 ילדים האחרון שנשאר בבית והיה עדיין מחובר בחבל התבור. עברתי מרורים ממנו ומשפחתו עליי לציין שכל מי שמכיר אותי יודע שאני בעלת שמחת חיים אדם שמח במיוחד אוהבת לבלות והיו לי המון חברים ומחזרים ועשיתי מה שרציתי מתי שרציתי ואיך שרציתי.... בהחלט נהנתי מהחיים!
אחרי שנולד הילד הראשון החלטתי שנגמר לי ואיך יכול להיות מצב שאני בזוגיות לא מאושרת קשה לי ואין לי עם מי לדבר כי גם חברים/חברות אין לי. החלטתי שאני עוזבת וכאן הייתה תפנית בעלי התחנן על חייו הוא ביקש שנלך לטיפול וכך היה....
היינו בטיפול קרוב לחצי שנה, אפילו המטפלת הייתה בשוק ממערכת היחסים שלנו ושל משפחתו. הוא קיבל על הראש והבין שעשה טעות , לקח לי זמן לקבל אותו בחזרה כי כבר הרגשתי עם עצמי שאני ממש כבר לא שם וזה משהו שצריך לבנות מחדש.
החלטנו לעבור דירה קצת יותר רחוק מאמא שלו אבל לא לא בעיר אחרת ואז התחילו בעיות מסוג אחר....... אקצר
נכנסנו להריון ילד שני נוסף למשפחה והמצב עדיין היה עגום!
היום לאחר 12 שנות נישואין אני יודעת שאני בן אדם אחר.. מריר לא מאושר לא סומכת על אף אחד, קשה לי לבטוח באנשים, יש בי רייקנות גדולה כאילו חור עצום נפער בי, אני מרגישה שאין משהו שיכול לרגש אותי יותר. אני בודדה ועצובה שנים שלא קיבלתי חיבוק נשיקה אהבה... רייק לי.
אתמול החלטתי שאני עושה מעשה לאחר שגיליתי שבעלי עושה דברים מאחורי גבי( שזה לא משהו חדש) ויש איזה התנהלות עם אחיות שלו מאחורי גבי....
זרקתי אותו מהביית!!! עכשיו אני בדירה שכורה עם 2 ילדים אני יודעת שהחיים שלי מעכשיו יראו אחרת אין כסף ואין לי עבודה... אין לי ממש עם מי לדבר או לבקש עזרה
אבל ההרגשה הכללית הרבה יותר טובה.
אני זקוקה לחברים/חברות , להכוונה .
הסברתי לילדים בערך מה הולך לקרות... הם לקחו את זה קשה והיום ההתמודדות שלי היא לוודא שהילדים שלי ירגישו נאהבים ואהובים ושלא יחסר להם.
אני קצת הממומה ממה שקורה ומרגישה קצת מנותקת מהעיניין.....עזרה!!!