קראש על קולגה

לא נראה לי שאת יכולה להוציא אותו מהראש ע"פ החלטה עצמאית שלך (מבלי שהוא ישתף עמך פעולה בהקשר זה), לדעתי את כבר התאהבת בו, ולמעשה אתם כבר מנהלים רומן, אלא שאת מתכחשת לזה.
אם את נחושה לפתור את ה"בעיה", דברי איתי ואני אנסה לייעץ לך לעשות את הדבר הנכון עבורך.
רוטרי יששכר מומחה למיניות לזוגיות ולאהבה

שלום לך,
לדעתי מאחר וחציתם את הקו האדום לא יהיה לכם מנוס ממימוש הקשר הרומנטי..
רק בזהירות שלא להיחשף..

את כאן כי עדיין חשב לך לנסות להציל את המצב.
את לא יודעת לאן זה יכול להוביל ובטח במקום העבודה.
להוציא מהראש יהיה לך קשה אבל את כן יכולה לעמוד בפיתוי אם בן זוגך ומשפחותיכם יקרים לכם.
תהיי הבוגר האחראי.
עם כל הכבוד למשיכה ולסקס ישנם דברים יותר חשובים ומהותיים.
חישבי היטב לפני שמאוחר.

מסכימה עם כל מילה של אור. בתור מי שהייתה בצד השני (הנבגד), אני יכולה לספר שזו פגיעה אנושה. באמת שלא יודעת אם בשביל "קראש" (="הידלקות", בעברית...) שווה לפגוע כזו פגיעה אנושה בסתם אדם שאת לא מכירה ושלא עשתה לך כלום, מלבד במקרה להיות אשתו החוקית של זה שעליו יש לך "קראש"...
:-(((((

תהברחי מהקשר החדש כמו מאש שורפת, לפני שיהיה מאוחר, מכיון שלך ולו יש בני זוג וילדים והנסיון מוכיח שבגידות נחשפות בסוף, זה עלול להרוס לך ולו ת'חיים, לא חבל? תחליטו יחד נחרצות לעזוב ת'קשר, ואם אינך מצליחה החליפי מקום עבודה, ונתקי כל קשר עם החבר החדש האהבה הזו היא פשוט לרעתך.

יתכן שכדאי לך ללכת לקבליסטית יפה כהן המברכת מבני ברק ליעוץ וברכה, היא לא דורשת תשלום, ושמעתי מחברה שהיא עוזרת להוציא מהמחשבה בגידות הרסניות, ומכיון שגם את כותבת ומבינה שהקשר ביניכם לא רציונלי, ואת רק צריכה להוציא אותו מהראש אז אולי הקבליסטית החכמה יפה כהן תעזור לך בזה

הייתי אצל הקבליסטית יפה כהן המברכת, היא מאוד עזרה לי ביעוץ שלה, היא לא דרשה תשלום, והתרשמתי שהיא מומחית על בכל נושאי הרומניטקה, ובנושאים בהם עוסק הפורום הזה, אבל היא אינה מקבלת ואינה מדברת עם גברים, אז אני הייתי צריכה להעביר לבן זוגי את המסרים ממנה.

אני רוצה להוסיף שמאוד התרשמתי מיפה כהן, היא היתה ממש לבבית עממית, מתחשבת, מבינה ומאוד תמכה ברגשותי, בקיצור היא היתה מהממת, ועזרה לנו.

אם מה שנדלקת על החבר מהעבודה זה לא רציונלי, אז זה ממש לא לטובתך, ואת חייבת לעזוב את הדמיון ההרסני הזה

אם המצב בבית הוא טוב, את אוהבת את בן-זוגך והוא אוהב אותך, אתם רוצים להישאר יחד וכו וכו אז נסי רק לדמיין לעצמך מה תפסידי אם תלכי על הרומן הזה והוא יתגלה.
dont do the crime if you cant do the time!!
אם המצב בבית לא טוב והיית רוצה היפרד ממילא, אז קודם תיפרדי בלב שלם ורק אח"כ לכי על הרומן הזה. שלא תאכלי אח"כ את הלב כל החיים שאולי פירקת משהו טוב עבור משהו ממש מינורי. תדעי שאת עושה את זה מהסיבות הנכונות.
חוצמזה, אם הבנזוג פתוח ומקבל, תמיד אפשר לדבר איתו על זה (עוזר מפני נפילה לבגידה) ואולי להחליט ביחד על יחסים פתוחים או לפחות התנסות בכיוון.
בכל מקרה ללכת מאחורי הגב ממש ממש לא. זו הפגיעה הגדולה ביותר ואם אכפת לך מהבנזוג אפילו ברמה של ידידות את לא תרצי עשות לו את זה.

תקראו עד הסוף..... מצמרר
הגעתי הביתה באותו לילה, אשתי הגישה את ארוחת הערב, לקחתי את ידה ואמרתי לה שאנחנו צריכים לדבר..
הסתכלתי עליה וראיתי את הכאב בעיניה כאילו היא ידעה מה רציתי לומר.
לא ידעתי איך להגיד את זה אז פשוט אמרתי: ״אני רוצה להתגרש.״
היא הסתכלה בהלם ושאלה אותי בעצב: ״למה?״..
באותו לילה לא דיברנו... היא רק בכתה וחיפשה תשובות עד שעניתי לה:
״ התאהבתי במורן, אני כבר לא אוהב אותך״, אמרתי ברחמנות אני מאוהב באישה אחרת. היא התחילה לצעוק ולבכות...למחרת הגעתי הביתה ומצאתי אותה כותבת,
עליתי ישר למיטה בלי לאכול ובלי לדבר, קמתי בבוקר וראיתי שהיא עדיין כותבת. היא כתבה את הסכם הגירושין עם התנאים שלה. היא לא רצתה כלום מלבד דברים בודדים, התראה של חודש וביקשה שבמשך החודש הקרוב נחיה כמו בימים הראשונים שלנו,
כאילו כלום לא קרה כדי לא להפריע לתאומים שלנו שהיו בתקופת מבחנים. עוד משהו היא ביקשה, היא ביקשה שבמשך החודש הקרוב אני אשא אותה בזרועותיי כל בוקר מחדר השינה לדלת, בדיוק כמו ביום חתונתינו. חשבתי שהיא השתגעה, אבל הסכמתי כדי שכל זה יעבור בשלום.
אפילו סיפרתי לאותה מורן, היא גיחכה והסכימה, היה לה חשוב שנסיים את זה יפה. האמת שאני ואישתי לא חווינו מגע פיזי תקופה ארוכה.
ביום הראשון הרגשתי לא בנוח להרים אותה מהמיטה לדלת אבל ככל שעברו הימים התרגלתי והתחלתי להיזכר ברגעים היפים שלנו... כעבור יומיים אחד התאומים ראה אותנו ואמר: ״ כמה כייף לראות אתכם ככה!״ היא אמרה לי בלחש באוזן: ״ אל תגיד להם כלום בנתיים, זה ישבור אותם״, הנהנתי עם הראש אבל כעסתי, הורדתי אותה, היא הלכה לעבודה ואני הלכתי לדרכי. לאחר שבוע היא הניחה את ראשה על החזה שלי כשהרמתי אותה, יכולתי להריח את הבושם שלה על הצוואר שלי, האמת שכבר הרבה זמן לא הסתכלתי עליה ככה, היא כבר לא כ״כ צעירה, אפילו החלו לצוץ קמטים שלא הכרתי. היה ברור שהיא לקחה את ההחלטה שלי בקושי רב, לרגע הרגשתי חרטה. לאחר שבוע כבר הרגשתי שהכל חוזר בינינו, האישה שנתנה לי 25 שנה מחייה, פתאום חזרה לי לחיים. לא אמרתי למורן מילה על כך. לאחר שבועיים היא החלה להיות קלה מתמיד, כבר לא התאמצתי להרים אותה... הבחנתי בכך שהיא רזתה, ליטפתי את שערה והתאום השני אמר בהתלהבות: ״הגיע הזמן שתיקח את אמא בזרועותייך!!״ זה נהפך למשהו חשוב בעיניי התאומים. פחדתי לשנות את דעתי אבל כבר לא יכולתי להסתיר.
אמרתי למורן שהתאהבתי באישתי מחדש, יצאנו מהשגרה המשעממת ואני מרגיש שזה לא נכון להתגרש ממנה. ״כשהחזקתי את אישתי בזרועותיי,
הרגשתי שאני רוצה להחזיק אותה כל החיים״, התוודיתי. האמת שמורן הבינה אותי, עם כל הכאב. בדרך הביתה קניתי זר פרחים לאישית וכתבתי לה
״אהובתי, " אני אחזיק אותך בזרועותיי כל בוקר עד המוות!״. הגעתי הביתה עם הזר ביד וחיוך, רצתי במעלה המדרגות וראיתי את אישתי במיטה ללא רוח חיים.
אשתי נלחמה בסרטן ואני ...