בגידה ארוכה מאוד

היי

15 שנה של הרגלים...לא הולכים ברגל!
אני מבין אותך ומכיר את התסכול...ומסכים גם שקשה לך לקום ולעזוב כי כנראה יש "משהו" בבסיס הזוגיות שלכם שיש בו תקווה ואולי גם עתיד טוב יותר.

את כותבת שאתם בטיפול שזה נהדר ומקסים וכל הכבוד לכם בלה בלה בלה...

אבל מה קורה ביניכם בינתיים?
מה את מצפה שיקרה ב"טיפול"?
ובכלל איך את רוצה לחיות את חייך מכאן ולהבא?

אם יש לך תשובות ואת הרצון לשתף...
בהצלחה

אכן צודקים, אני יודעת שני צריכה לקבל החלטה לכאן או לכאן...
לא פשוט, הטיפול הזוגי לעולם לא יצליח במצב הנוכחי.
והחיים שואבים אותנו למקומות בהם לא היינו רוצים להיות.
פשוט תסכול!

היי

בזכות הרצון והכוח...
ובעצם העובדה שהצלחת להתעלות על עצמך ולרשום את ההודעה הזו כאן בפורום...
אני מאמין שתהיי מסוגלת לעשות עוד כמה צעדים שייקלו עבורך לראות בעיקר את חצי הכוס המלאה משם הדרך תהייה פתוחה להשתחרר מהתסכולים ומייסוריי המצפון שכ"כ מעיקים עלייך,

תהליך קבלת ההחלטות הוא קשה אבל "רגע" ההחלטה הוא בסך הכול "רגע אחד"!
ניתן לקצר את התהליך ולהתחיל לחיות חיים מאושרים כאן או כאן לבחירתך החופשית.

בהצלחה ולילה טוב

בני

שלום לך,
המצב נראה מסובך אבל יותר פשוט מאיך שנראה.
שתי אפשרויות יש לך, האחת לקום ולהתגרש בכדי שאולי תוכלי לקבל את מה שמגיע לך..יחס,אהבה,תשוקה ומין זמין מבעלך.
ברגע שאת לא מקבלת את מה שאת חייבת לקבל הדרך למצוא מזור בשדות זרים קצרה מאוד..
גם לך וגם למאהב שלך זה מתאים(כמו להרבה זוגות אחרים) מצער לומר זאת אבל מאהב או מאהבת לרוב שומרים על חיי הנישואים של רוב הזוגות..
ברור הוא שהמאהב לא יעשה צעד כלשהו למימוש הקשר בינכם, שניכם שואבים מהקשר בדיוק את מה שאתם צריכים.

משמע או שאת מתגרשת או שאת ממשיכה לספק את צרכייך בחוץ..פשוט מאוד לא ממש מסובך.
לשיקולך.

וואי לקרוא את מה שאתה כותב, לא פשוט.
אתה מדקדק מאוד בהתרחשות. אכן, אנחנו ממלאים בדיוק את מה שחסר ותו לא.
אני מאוד רוצה להפסיק זאת, כמה שיותר מהר.
קנאית מאוד למשפחה שלי.
איך עושים זאת?
מאיפה מתחילים? זה קשה מאוד.

היי

בני/דני/אביטל...שמות בדויים כך שלא נעלבתי...

למקרה ששאלת אז יש לי ניסיון רב ובפרט לסיטואציה שאת נמצאת בו כרגע,

אם תרצי אני כאן ושם בשבילך!

(את יכולה לעשות חיפוש בפורום תחת השם "בני" ותגלי שאת לא לבד!)

בהצלחה